מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-IHC (International Headache Society) עולה כי בחולי מיגרנה פעילות גופנית עשויה להפחית את תדירות התקפי מיגרנה, אך גישה זו דורשת אימון טוב פעמיים בשבוע להשגת התועלת הרבה ביותר.
להערכת ההשפעה של פעילות גופנית להפחתת תדירות מיגרנה, החוקרים חילקו באקראי חולי מיגרנה ל-12 שבועות אימוני אינטרבל בעצימות גבוהה (8 חולים), פעילות גופנית רצופה מתונה (8 חולים), או קבוצת ביקורת ללא אימונים גופניים (8 חולים).
משתתפים בקבוצת אימוני אינטרבל בעצימות גבוהה ואלו בעצימות מתונה התאמנו פעמיים בשבוע לאורך 12 שבועות. אימוני אינטרבל בעצימות גבוהה כללו 4 סטים של אימוני ריצה במשך 4 דקות בדופק של 95% מקצב לב מקסימאלי ולאחר מכן שלוש דקות בקצב של 75% מקצב לב מקסימאלי, עם סך פעילות של 28 דקות בכל פעם. אימון גופני מתון כלל ריצה במשך 45 דקות בקצב של 70-75% מקצב הלב המקסימאלי.
המשתתפים מילאו יומן כאבי ראש במהלך 4 שבועות הרצה לפני התערבות האימונים. התוצא העיקרי היה מספר ימי מיגרנה במהלך ארבעת השבועות האחרונים להתערבות, בהשוואה למצב טרם ההתערבות.
החוקרים מדווחים כי פעילות רציפה ומתונה ופעילות אינטרבלית בעצימות גבוהה הובילו לירידה משמעותית במספר ימי מיגרנה בקרב החולים (גודל השפעה של 1.94 ו-0.40, בהתאמה), אך פעילות אינטרבלית בעצימות גבוהה לוותה בירידה הגדולה ביותר עם תוצאות טובות על תוצאי סיום משניים.
מתוך כנס ה-IHC
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!