בקרב אימהות בסיכון ללידה מוקדמת, טיפול בקורטיקוסטרואידים כבר משבוע 23 להיריון מוביל לשיעורים נמוכים יותר של תמותה ותחלואה חמורה ביילודים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש מרץ בכתב העת BMJ.
החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי, שכלל 300 יחידות טיפול נמרץ ביילודים בארצות הברית. מדגם המחקר כלל 117,941 יילודים שנולדו לאחר 23 שבועות ועד 35 שבועות היריון, בתקופה שבין 1 בינואר, 2009, ועד 31 בדצמבר, 2013.
החוקרים בחנו את שיעורי התמותה או תחלואה מג’ורית באשפוז לפי גיל ההיריון וחשיפה טרם הלידה לקורטיקוסטרואידים.
בקרב יילודים שנחשפו לקורטיקוסטרואידים לפני הלידה (81,832 יילודים) תועדו שיעורי תמותה נמוכים יותר משמעותית לפני השחרור בכל אלו שנולדו לאחר 29 שבועות היריון או קודם לכן, 31 שבועות היריון או 33-34 שבועות היריון, בהשוואה ליילודים שלא נחשפו לטיפול זה (יחסי סיכויים מתוקנים נעו בין 0.32-0.55). מספר החולים הנדרש לטיפול למניעת מקרה תמותה אחד לפני השחרור עלה משישה לאחר לידה בשבוע 23-24 עד 798 לאחר 34 שבועות היריון. שיעורי ההישרדות ללא תחלואה מג’ורית באשפוז היו גבוהים יותר בקרב יילודים שנחשפו לסטרואידים לפני הלידה בשבועות ההיריון המוקדמים ביותר.
ביילודים שנחשפו לפני הלידה לקורטיקוסטרואידים תועדו שיעורים נמוכים יותר של דימום תוך-גולגולתי או תמותה, NEC (Necrotizing Enterocolitis) בדרגה 2 ומעלה או תמותה, ורטינופתיה חמורה של פגות או תמותה של יילודים שלא נחשפו לטיפול התרופתי בכל היילודים שנולדו לפני שבוע 30 ובמרבית היילודים שנולדו לאחר 30 שבועות היריון ומעלה.
בקרב יילודים שנולדו לאחר 23-24 שבועות היריון, חשיפה לפני הלידה לקורטיקוסטרואידים לוותה בשיעורי תחלואה ותמותה נמוכים יותר במרבית המקרים. ההשפעה של היקף החשיפה לטיפול על התמותה הייתה גדולה יותר ביילודים שנולדו בשלב המוקדם ביותר.
BMJ. Published online March 28, 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!