בחולים הפונים לרופא המטפל בשל תסמינים מעורפלים או לא-ספציפיים, דוגמת שיעול, עייפות או כאבי בטן, ישנה סבירות נמוכה מאוד למחלה ממארת (לרוב מתחת ל-0.5%). רשתות בטיחות נועדו לנטר אחר חולים עד הבנת המקור לתסמינים עם אבחנת או שלילת ממאירות, תוך צמצום היקף בדיקות מיותרות והתראות שווא.
במטרה לבחון את העדויות בבסיס אותן גישות רשת בטחון, החוקרים ערכו סקירת ספרות שכללה מספר מאגרי נתונים, בחיפוש אחר מחקרים לבחינת חולים שהתייצגו עם תסמינים בסיכון נמוך לממאירות, תוך השוואת התערבויות “רשת בטחון” ספציפיות עם טיפול סטנדרטי וקבעו את ההשפעה של רשתות בטחון על עיכוב באבחנה.
החוקרים לא זיהו סקירה שיטתית או מחקרים להערכת התערבויות אלו, העשויים לספק הוכחה לתועלת של רשתות בטחון, ואין מחקרים הנערכים בימים אלו אודות היעילות או אופן ביצוע גישות אלו.
החוקרים מצאו עדויות אודות הגורמים לעיכוב באבחנה, כמו גם דעות מומחים אודות המרכיבים הנדרשים לרשתות בטחון, תפקידם של המטופלים והרופאים ובעיות הנובעות מהפרעות בתקשורת ופרשנות שגויה של הממצאים.
אין הסכמה באשר לשאלה אם גישות אלו צריכות להיות אקטיביות ולכלול פגישות קבועות, או פאסיביות, עם קביעת פגישות לפי הצורך, או אם נדרשים מפגשים בין-אישיים.
הכותבים קבעו מספר הצעות באשר לשימוש ברשתות בטחון, כולל הסבר לסיבות לביצוע בדיקות מסוימות ואת אי הודאות האפשרית, עם מתן מידע ספציפי אודות מועד ואופן הביקור הבא. הם גם ממליצים לרופאים להתעדכן בהנחיות אודות הממאירויות החשודות, להשלים הערכה נוספת של תסמינים לא-פתורים, גם אם בדיקות קודמות היו שליליות, לקחת חלק בקמפיינים למודעות לסרטן ובדיקות סקר והשלמת ביקורות שנתיות.
עוד מציעים הכותבים לחזק את המערכות במטרה להבטיח כי פרטיהם של כל המטופלים יהיו מעודכנים, סקירה של התוצאות תוך התייחסות של אדם המכיר את ההנחיות בנוגע לממאירות וכי המטופלים יקבלו את תוצאות הבדיקות גם ללא ביקור חוזר.
BMJ. Published online November 9, 2016
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!