הערכת תוצאות טיפול ב-Risperidone בזריקה ארוכת-טווח לאחר התקף סכיזופרניה ראשון (JAMA Psychiatry)

לאחר התקף סכיזופרניה ראשון, התחלת טיפול בזריקה ארוכת-טווח של תרופה אנטי-פסיכוטית טובה יותר מהתחלת טיפול אנטי-פסיכוטי פומי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש יוני בכתב העת JAMA Psychiatry. החוקרים מדווחים כי זריקת Risperidone ארוכת-טווח נמצאה עדיפה על מתן פומי של Risperidone בכל הנוגע למדדי התלקחות ובקרת תסמינים.

מדגם המחקר כלל 86 חולים לאחר התקף סכיזופרניה ראשון לאחרונה, שחולקו באקראי לטיפול בזריקה ארוכת-טווח של Risperidone (43 חולים) או טיפול פומי ב-Risperidone (43 חולים) למשך 12 חודשים. המינון של Risperidone פומי עמד על 2 מ”ג ליום, אך חלק מהחולים נדרשו למינונים הרבה יותר גבוהים, כך שהמינון הממוצע עמד על 3.6 מ”ג ליום. המינון של Risperidone בזריקה ארוכת-טווח עמד על 25 מ”ג כל שבועיים.

מחצית מהמשתתפים בכל קבוצה חולקו בו-זמנית באקראי לטיפול קוגניטיבי לשיפור התפקוד הקוגניטיבי או לאימון להתנהגות בריאה במטרה להביא לשיפור אורחות החיים והבריאות הכללית.

רק 7% מהחולים שחולקו לטיפול ב- Risperidone בזריקה ארוכת טווח סירבו לטיפול, עדות לקבלת אפשרות טיפול אנטי-פסיכוטי בצורת זריקות.

החוקרים מדווחים על הבדל בולט של פי שש בשיעורי ההתלקחות לאחר שנה אחת בין שתי הקבוצות, לטובת Risperidone במתן בצורת זריקה ארוכת-טווח. ההתלקחות הפסיכוטית ו/או שיעורי ההישנות עמדו על 5% בקבוצת הטיפול בזריקה ארוכת-טווח לעומת 33% בקבוצת הטיפול פומי (ירידה של 84.7% בסיכון היחסי). הטיפול בזריקה ארוכת טווח הביא גם לבקרה טובה יותר בהלוצינציות ומחשבות שווא.

ההיענות לטיפול התרופתי הייתה טובה יותר בקבוצת הטיפול בזריקות ארוכות-טווח, בהשוואה לטיפול פומי, ולוותה במניעת התלקחות ו/או הישנות ומניעת התפרצות תסמינים פסיכוטיים.

מהמחקר עולה כי טיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות בצורת זריקה ארוכת-טווח מקובל ע”י חולי סכיזופרניה בשלב מוקדם לאחר התחלת ההפרעה הפסיכיאטרית והינו אפשרות מצוינת למניעת הישנות תסמינים פסיכוטיים ואשפוזים על-רקע הפרעה פסיכיאטרית.

שתי ההתערבויות הפסיכו-סוציאליות לא הובילו להבדלים משמעותיים בכל הנוגע לבקרת תסמינים או מניעת הישנות תסמינים פסיכוטיים או אשפוזים, ולא תוארו אינטראקציות משמעותיות בין שתי התרופות ובין שני הטיפולים הפסיכו-סוציאלים. הפסקה מוקדמת של הטיפול בשל אי-סבילות של תופעות הלוואי הייתה נפוצה יותר עם טיפול פומי בהשוואה לטיפול בזריקות (21% לעומת 10%, P=0.14).

JAMA Psychiatry. Published online June 24, 2015

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן