במחקר חדש המתפרסם ב-Osteoporos Int מדווחים החוקרים כי שילוב של alendronate/cholecalciferol (פוסאבאנס, MSD) מעלה צפיפות עצם (BMD ) בנשים פוסטמנופאוזליות הסובלות מהיפרפאראתירואידזם עם רמות סידן נורמליות (NPHPT) .
החוקרים מסבירים ברקע שלא קיים מידע זמין באשר ליעילות ובטיחות הטיפול הפרמקולוגי ב-NPHPT בנשים פוסטמנופאוזליות. החוקרים מדווחים כאן על תוצאות טיפול ב-30 נשים פוסטמנופאוזליות באמצעות פוסבאנס בהשוואה לקבוצה שטופלה בויטמין D בלבד והיוותה קבוצת ביקורת. לאחר שנה, ה-BMD עלה באופן מובהק בקבוצת הפוסאבאנס, אך לא בקבוצת הביקורת. שני הטיפולים לא השפיעו על רמות הסידן בשתן או בדם.
החוקרים מציינים ש-NPHPT מוגדרת ע”י רמות נורמליות של סידן בדם ורמות מוגברות באופן עקבי של PTH וזאת לאחר הוצאה מכלל אפשרות גורמים של היפרפאראתירודיאזם משני.
הם מוסיפים כי מטופלים עם NPHPT עלולים לפתח מחלת כליות או עצם. מכיוון שלא קיים מידע זמין על הטיפול הפרמקולוגי ב-NPHPT ביקשו החוקרים לחקור את האפקט של פוסבאנס הן על ה-BMD והן על סמנים ביוכימיים על נשים פוסטמנופאוזליות הסובלות מ-NPHPT . הבטיחות של ויטמין D הוערכה כיעד מחקרי משני.
המחקר היה פרוספקטיבי , פתוח תווית ואקראי שבו נעשתה השוואה בין 15 נשים עם NPHPT שקיבלו טיפול בפוסבאנס לבין 15 נשים פוסטמנופאוזליות עם NPHPT שטופלו באמצעות cholecalciferol בלבד . דגימות דם נלקחו בתחילת המחקר ולאחר 3,6 ו-12 חודשים.
סמנים לשיחלוף עצם (BTM) נמדדו בתחילת המחקר ולאחר 3,6 ו-12 חודשים. ה-BMD נמדד בתחילת המחקר ולאחר 12 חודשים.
החוקרים מדווחים כי לאחר שנת טיפול, ה-BMD עלה באופן מובהק סטטיסטי (p = 0.001) בעמוד השדרה המותני, בצוואר הירך, ובירך בקבוצת הפוסאבאנס, אך לא בקבוצת הביקורת.
לא היו הבדלים בין הקבוצות ברמות הסידן בדם, PTH וברמות הסידן בשתן. ה-BTM פחת באופן מובהק סטטיסטי בקבוצת הפוסאבאנס לאחר 3 ו-6 חודשים , אך לא בקבוצת הביקורת . לא היו דיווחים על היפרקלמיה או היפרקלציוריה במהלך תקופת המחקר.
החוקרים מסכמים כי תוצאות המחקר מדגימות שהטיפול המשולב של פוסאבאנס מעלה את ה-BMD בנשים פוסטמנופאוזליות עם NPHPT , מבלי שהטיפול בפוסאבאנס או בויטמין D בלבד ישפיעו על רמת הסידן בדם או בשתן.
Osteoporos Int.2015 Apr;26(4):1295-302.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!