מה בין טיפול אימהי בנוגדי-דיכאון ובין מומים במוח התינוק? (Neuropsychopharmacology)

טיפול אימהי בנוגדי-דיכאון עשוי להביא לשינויים מבניים במוח בתינוקות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש מאי בכתב העת Neuropsychopharmacology.

ממחקר עוקבה רטרוספקטיבי של 33 ילדים עולה כי צאצאים לאימהות שטופלו בתרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) במהלך ההיריון היו בסיכון גבוה משמעותית להתפתחות CIM (Chiari type I brain Malformation), שזוהו בבדיקות MRI, בהשוואה לצאצאים לאימהות ללא-דיכאון, שלא קיבלו את הטיפול התרופתי.

מרבית הילדים עם מום זה, המוגדר כרקמת צרבלום המתפשטת לתעלת עמוד השדרה, אינם סובלים מבעיות משמעותיות. עם זאת, חלק סובלים מכאבי ראש ובעיות שיווי משקל, חמורות דיו בכדי לדרוש התערבות ניתוחית.

כאמור, החוקרים בחנו את הנתונים אודות 33 ילדים (60% בנים)  לאימהות שאובחנו עם דיכאון ונטלו טיפול בתרופות ממשפחת SSRI במהלך ההיריון, כמו גם 66 ילדים תואמים לאימהות ללא היסטוריה של דיכאון או טיפול בנוגדי-דיכאון.

התרופה הנפוצה ביותר ששימשה בקבוצה הראשונה הינה Sertraline, ולאחריה Fluoxetine ו-Citalopram. כל הילדים עברו בדיקות MRI בגילאי שנה ו/או שנתיים.

מהתוצאות עולה כי 18% מהילדים לאימהות שנטלו SSRI במהלך ההיריון אובחנו עם CIM, זאת בהשוואה ל-2% מהילדים לאימהות בריאות (p=0.003, יחס סיכויים של 10.32). השיעור היה גבוה עוד יותר בצאצאים לאימהות עם היסטוריה משפחתית של דיכאון (יחס סיכויים של 38.08, p=0.002), עדות לחשיבות הרבה של גנים, כמו גם הסביבה.

גורמי סיכון אחרים למומים כללו טיפול אימהי בתרופות ממשפחת SSRI בעת ההפריה וחשיפה של העובר ל-SSRI בכל שלושת הטרימסטרים.

מדגם התינוקות שנחשפו ל-SSRI נולד בגיל היריון מוקדם משמעותית (p<0.001), עם אורך קצר יותר בלידה ושהות ממושכת יותר ביחידת טיפול נמרץ ביילודים, בהשוואה לביקורות הבריאות.

בניתוח נוסף של הנתונים החוקרים התמקדו ב-90 ילדים נוספים, כולל 30 לאימהות שאובחנו עם דיכאון, אך לא נטלו נוגדי-דיכאון במהלך ההיריון ו-60 אימהות בריאות. לא זוהו הבדלים משמעותיים בשיעורי CIM בין שתי הקבוצות הללו.

החוקרים מוסיפים כי ממצאי המחקר אינם תומכים בשינוי הרגלי הטיפול של רופאים בנשים הרות. אין תשובה חד-משמעית באשר לטיפול האופטימאלי בנשים עם דיכאון במהלך ההיריון ויש לקחת בחשבון את הסיכונים של טיפול תרופתי אל מול הסיכון של דיכאון פעיל ולא-מטופל.

Neuropsychopharmacology. Published online May 19, 2014

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן