מתוצאות מחקר EMPHASIS-HF, שפורסמו בכתב העת Circulation, עולה כי הטיפול ב- Eplerenone (אינספרה) מפחית את הסיכון לאשפוזים בשל אי-ספיקת לב בחולים עם אי-ספיקת לב ותסמינים קלים, בהיקף משמעותי יותר מאשר כאשר בוחנים את השפעת הטיפול עד לאשפוז ראשון בשל אי-ספיקת לב.
החוקרים כותבים כי שיעורי התמותה ושיעור האשפוזים הינם יעדי הסיום העיקריים המשמשים במחקרים קליניים להערכת טיפולים חדשים לאי-ספיקת לב; אלו לרוב משולבים עם תוצאים משולבים דוגמת הזמן עד לאירוע ראשון. עם זאת, חולים עשויים להתאשפז פעמים רבות במהלך מחלתם ויעד סיום זה אינו לוקח בחשבון את הנטל האמיתי של האשפוזים בבתי חולים בשל החמרת אי-ספיקת לב.
במסגרת המחקר, החוקרים התבססו על נתוני מחקר EMPHASIS-HF להערכת Eplerenone אל מול פלסבו, כתוספת לטיפול סטנדרטי בחולים עם אי-ספיקת לב ומדד NYHA של II ומקטע פליטה של 35% ומטה. התוצא העיקרי של המחקר היה מדד משולב שכלל תמותה על-רקע סיבות קרדיווסקולאריות או אשפוזים בשל אי-ספיקת לב תוצאות שפורסמו כבר בעבר. במאמר הנוכחי החוקרים ניתחו את כלל האשפוזים בשל אי-ספיקת לב, ולא רק את האשפוז הראשון, במטרה להבין את מכלול היתרונות של הטיפול.
החוקרים מדווחים כי תועדו סה”כ, 1,985 אשפוזים בבית החולים, מהם 1,328 אשפוזים על-רקע סיבות קרדיווסקולאריות (67%) ו-793 אשפוזים (60%) על-רקע אי-ספיקת לב.
שיעור האשפוזים על-רקע אי-ספיקת לב עמד על 10.70 ל-100 שנות מטופל בקבוצת המטופלים ב- Eplerenone ו-16.99 ל-100 שנות מטופל בקבוצת הפלסבו.
הערכת שיעור האשפוזים המצטבר לאורך הזמן גילתה כי עיקר ההפחתה בסיכון עם Eplerenone הייתה במהלך השנה הראשונה למעקב.
החוקרים זיהו מספר מאפיינים שניבאו את הסיכון לאשפוזים (כולל לדוגמא קצב לב מהיר יותר, מדד מסת גוף נמוך יותר, רמת המוגלובין נמוכה יותר). מודלים סטטיסטיים מתקדמים יותר, שלקחו בחשבון את שיעורי התמותה, הביאו להבדל זניח בממצאים אלו.
לאור הממצאים, החוקרים כותבים כי התייחסות רק לזמן עד לאשפוז הראשון מובילה לתת-הערכה משמעותית של התועלת של Eplerenone על כלל הנטל הקשור באי-ספיקת לב. הם מציינים מספר מגבלות למחקר וקוראים לערוך מחקרים קליניים נוספים בנושא.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!