מתן טיפול בלנטוס (Insulin Glargine ) לאיזון רמות הסוכר בדם בצום בחולים טרום סוכרתים וסוכרתים בשלבים ההתחלתיים של הסוכרת עם סיכון גבוה לאירועים קרדיווסקולרים מהלך תקופה של למעלה משש שנים הראה השפעה נטרלית על התוצאות הקרדיווסקולאריות ושיעור הממאירויות. בנוסף,, הטיפול הפחית את שיעורי הופעת סוכרת, אך לצד עליה נמוכהיחסיתבאירועי היפוגליקמיה ועליה מתונה במשקל הגוף, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine .
במסגרת המחקר חולקו באקראי כ-12,500 משתתפים בגיל ממוצע של 63.5 שנים, עם גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם והפרעה ברמות הסוכר בדם בצום, הפרעה בסבילות לסוכר או סוכרת מסוג 2, לקבלת טיפול בזריקת לנטוס פעם ביום (במטרה להביא לרמות סוכר בדם בצום של 95 מ”ג לד”ל ומטה) או טיפול סטנדרטי ולקבלת חומצות שומן אומגה-שלוש או פלסבו. במאמר הנוכחי מדווחים החוקרים על תוצאות ההשוואה בין לנטוס ובין טיפול סטנדרטי.
היעדים העיקריים כללו אוטם לבבי לא-פטאלי, אירוע מוחי לא-פטאלי, או תמותה מסיבות קרדיווסקולאריות ואירועים אלו בשילוב עם רה-וסקולריזציה או אשפוז עקב אי-ספיקת לב. בנוסף, הם ערכו השוואה של התוצאות המיקרווסקולאריות, היארעות סוכרת, היפוגליקמיה, משקל וממאירויות.
חציון המעקב היה 6.2 שנים. שיעורי היארעות התוצאות הקרדיווסקולאריות היו דומים בקבוצת הטיפול בלנטוס ובקבוצת הטיפול הסטנדרטי : 2.94 ו-2.85 ל-100 שנות-אדם, בהתאמה, להערכת התוצא העיקרי הראשון (P=0.63 ) ו-5.52 ו-5.28 ל-100 שנות-אדם, בהתאמה, עבור התוצא העיקרי השני (p=0.27 ).
סוכרת חדשה אובחנה כשלושה חודשים לאחר הפסקת הטיפול בכ-30% לעומת 35% מבין 1456 המשתתפים ללא סוכרת בתחילת המחקר (יחס סיכויים של 0.80, p=0.05 ).
שיעור אירועי היפוגליקמיה חמורה עמדו על 1.00 לעומת 0.31 ל-100 שנות אדם. חציון העלייה במשקל עמד על 1.6 קילוגרמים עם טיפול בלנטוס, לעומת ירידה של 0.5 קילוגרמים עם טיפול סטנדרטי.
לא תוארו הבדלים מובהקים סטטיסטית בשיעור הממאירויות (p=0.97 ).
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול במשך למעלה משש שנים בלנטוס, לאיזון רמות הסוכר בדם בצום, לא השפיע על האירועים הקרדיווסקולאריים או שיעור הממאירויות, אך הפחית את שיעורי סוכרת חדשה לצד עליה מתונה במשקל הגוף ובאירועי היפוגליקמיה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!