מאת ד”ר בן פודה שקד
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון נובמבר של ירחון European Heart Journal עולה כי רופאים שעובדים משמרת יום מלאה ולאחריה תורנות לילה עד הבוקר שלמחרת מראים תגובות פיזיולוגיות שליליות. במחקר שבוצע בהקצאה אקראית ועם החלפת נבדקים בין הקבוצות (Cross-over) הראו החוקרים כי תורנות מסוג זה מביאה לשינויים במגוון סמנים של פעילות לבבית אוטונומית, פעילות סימפתטית ותגובות דלקתיות. לדברי החוקרים, חלק משינויים אלו עשויים להימשך בטווח הארוך באם תורנויות הנמשכות 24 שעות מבוצעות שוב ושוב ובתכיפות גבוהה.
במאמר מערכת שפורסם באותו גיליון ואשר מתייחס לפרסום הדברים, מציין מומחה בתחום כי תבנית השינויים הפיזיולוגיים שנצפתה מזכירה את התגובות לדחק פסיכולוגי חריף, ומוסיף כי התגובה לא נצפתה רק תחת תנאי מעבדה מבוקרים, כי אם גם בקרב גברים ונשים במהלך עבודתם היומיומית. לדבריו, בעוד שהשינויים הללו אינם מזיקים ככל הנראה לאחר תורנות בודדת, הרי שכשחוזרים עליה בצורה קבועה למשך חודשים ושנים הדבר עלול להוות סכנה בריאותית.
במחקר הנוכחי נכללו 30 רופאים (בגיל ממוצע של 33 שנים) אשר שימשו כקבוצת הביקורת של עצמם: הרופאים עבדו בבית החולים משמרת יום רגילה בלבד, או לחילופין משמרת יום ומיד לאחריה תורנות לילה. הסדר של התורנויות השונות נקבע בצורה אקראית. בכל אחד משני סוגי התורנויות, עברו הרופאים מדידות חוזרות של אק”ג ולחץ דם, בוצע איסוף שתן ל-24 שעות, ונלקחו דגימות דם בתחילת התורנות ובסופה. החוקרים מציינים כי התדירות החציונית של תורנויות הלילה הייתה ארבע תורנויות לחודש בשלושת החודשים שקדמו לתקופת המחקר.
החוקרים מצאו כי בהשוואה למשמרת יום בלבד, בתורנות הלילה שנמשכה 24 שעות הראו הרופאים יותר פעימות חדריות מוקדמות באק”ג (p = 0.047), לחץ דם דיאסטולי גבוה יותר ל-24 שעות (p = 0.028) ולחץ דם דיאסטולי גבוה יותר במשך הלילה (p = 0.028), וכן תכיפות גבוהה יותר של לחץ דם סיסטולי העולה על 125 מ”מ כספית במהלך השינה (p = 0.031). בנוסף, נצפו רמות גבוהות יותר של נוראדרנלין (p = 0.007).
כמו כן, החוקרים מדווחים כי ככל שהנבדק בילה זמן רב יותר כשהוא ער במהלך היום בו ביצע תורנות לילה, כך עלה מספר הפעימות החדריות המוקדמות (p = 0.042) ומספר הפעימות העל-חדריות המוקדמות (p = 0.013). לא נצפו הבדלים בין הקבוצות ביחס לרמות הגלוקוז, כולסטרול כללי וכולסטרול מסוג LDL, פרוקלציטונין, C-reactive protein (CRP) או אינטרלאוקין-6.
ביום בו עבדו תורנות של 24 שעות, בהשוואה למשמרת היום הרגילה, נצפו עליות משמעותיות ברמות הכולסטרול מסוג HDL (p = 0.010) ו-Tumor necrosis factor alpha (TNF-alpha) (p = 0.045) וירידות משמעותיות ברמות הטריגליצרידים (p = 0.001) וחומצה אורית (p = 0.017). לעומת זאת, ביום של המשמרת היומית הרגילה נצפתה עלייה בספירת הדם הלבנה, אולם לא כך בזו שכללה תורנות לילה (p = 0.043).
החוקרים מוסיפים כי מספר החודשים שחלפו מאז התורנות הראשונה שנמשכה 24 שעות עבור הנבדק המסוים, עמד ביחס ישר ומשמעותי ללחץ הדם הדיאסטולי ולאחוז הל”ד הדיאסטולי העולה על 85 מ”מ כספית במהלך שעות הערות, וזאת הן ביום בו עבדו משמרת יום והן בתורנות הלילה (p = 0.01-0.04). בנוסף, השיעור החודשי של תורנויות 24 שעות בשלושת החודשים שקדמו לתחילת המחקר היה אף הוא קשור ביחס ישר לרמות ה-TNF-alpha בתחילתן של התורנויות משני הסוגים.
החוקרים מסכמים כי ממצאיהם מדגישים את הקשר בין תורנות לילה ובין פרופיל סיכון מוגבר למחלה קרדיווסקולארית. לדבריהם, לצד השינויים החריפים שנצפו, תורנויות לילה תכופות למשך תקופה ממושכת יותר עלולות להביא לשינויים מתמשכים במאזן הקרדיווסקולארי. החוקרים משערים כי תורנות הלילה והדחק בעבודה יתכן וגורמים להפעלות קצרות טווח של המערכת הסימפתטיתאדרנומדולארית ושל הציר ההיפופיזרי-אדרנוקורטיקלי, באופן המביא לתזוזה משמעותית לעבר טון סימפתטי הקשור פעמים רבות בהיארעות של טאכיאריתמיות חדריות או על-חדריות או של פעימות מוקדמות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!