ממאמר שהתפרסם בגיליון פברואר של Mayo Clinic Proceedings עולה, כי מעט מאוד מחקרים קרדיווסקולרים מספקים נתונים ספציפיים למין. כתוצאה מכך, טוענים החוקרים, ההבדלים בין המינים במחלות לב נותרים לא ברורים, והרופאים מוגבלים מבחינת יכולתם לספק טיפול רפואי אופטימאלי לנשים.
זיהוי מיעוט הנתונים ביחס לנשים הוביל את ה-National Institutes of Health (NIH) לכונן קווי הנחיה, הדורשים ממחקרים קליניים לכלול נשים כאשר זה רלוונטי, ולדווח על התוצאות הספציפיות למין. ב-1993 קווי ההנחיה הפכו לחוק, אך רק עבור מחקרים הממומנים ע”י ה- NIH.
במטרה לקבוע עד כמה קווי ההנחיה יעילים, סקרו החוקרים מחקרים קרדיווסקולרים קליניים, שפורסמו במחצית השנייה של 2004 בעיתונים רפואיים בעלי השפעה.
אלה כללו את ה-Annals of Internal Medicine, Archives of Internal Medicine,Journal of the American Medical Association, ה-New England Journal of Medicine,Journal of the American College of Cardiology, ה-American Journal of Cardiology, ו-Circulation.
בהמשך, ספרו החוקרים את מספר המחקרים, שדיווחו על תוצאות ספציפיות למין במבנה המאפשר לנתונים להיכלל במטה-אנליזה. מתוך 628 מחקרים שכללו מעל 50 פרטים, 24% בלבד סיפקו תוצאות ספציפיות למין: 37% מהמחקרים בעיתוני רפואה כללית, ו-23% בעיתונים קרדיווסקולרים.
מתוך 61 מחקרים שמומנו ע”י ה-NIH, 51% סיפקו תוצאות ספציפיות למין, לעומת 22% מהמחקרים שלא מומנו פדראלית.
החוקרים מציינים, כי מחקר דומה לשלהם, שפורסם בשנת 2000, דיווח על רמות דומות של אנליזה ספציפית למין, מה שמראה כי לא חלה התקדמות בתחום זה במהלך חמש השנים העוקבות.
לדבריהם, על עורכי העיתונים ללכת בעקבות ה-NIH ולדרוש מהכותבים לספק נתונים ואנליזה ספציפיים למין.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!