ממחקר חדש, שפורסם במהדורת דצמבר של BMJ, עולה כי נשים פרה מנו-פאוזליות החולות בסרטן שד יכולות לנסות להיכנס להיריון במקום לחכות שנתיים לאחר האבחנה, כפי שהומלץ קודם לכן.
לא קיים מידע מפורסם המציע כי דחיית כניסה להיריון תשנה את התוצאה של הגידול הסרטני או של ההיריון. תקופת השנתיים של המתנה מוצעת כהנחיה והיא מבוססת על עדות אנקדוטלית. הדחייה נועדה בעיקר להרתיע נשים, שעשויות לפתח הישנות מוקדמת ולאפשר השלמה מלאה של הטיפולים האדג’ובנטים.
תוך שימוש במערכת קישור המידע המערב אוסטרלית, החוקרים זיהו נשים, ששרדו סרטן שד והרו בין השנים 1982-2003. לאחר מכן, החוקרים קבעו את שיעור ההיריון (פרופורציה), טיפול ותוצאות סרטן השד והיריון ראשון לאחר מכן. נשים צעירות הוגדרו כנשים, שאובחנו כבעלות סרטן שד לפני גיל 45. האבחנות אושרו על ידי סקירת תיקים רפואיים ומידע משלים נלקח מרישומי בתי חולים ומרפאות.
62 נשים (54%) עם אבחנה של סרטן שד, שהרו לאחר מכן, עשו זאת תוך פחות משנתיים לאחר האבחנה. מתוך 62 נשים אלה 29 עברו הפלה יזומה, 27 ילדו תינוק חי ו-6 הפילו את העובר. רגרסיית סיכונים פרופורציונאלית הראתה, שכניסה להיריון לאחר אבחנה של סרטן שד הייתה קשורה עם שיפור של ההישרדות הכוללת (HR-0.59, רווח בר סמך 95% : 0.37-0.95).
כשמודל הרגרסיה רובד על פי זמן האבחנה, היריון לאחר האבחנה היה קשור עם שיפור ההישרדות הכוללת בנשים, שחיכו לפחות 24 חודש להרות (HR– 0.48, רווח בר סמך 95% : 0.27-0.83). היה אפקט מגן לא משמעותי עבור נשים, שחיכו לפחות 6 חודשים כדי להרות.
לדברי החוקרים, המחקר לא תומך בעצה הרפואית הנוכחית הניתנת לנשים פרה מנו-פאוזליות עם אבחנה של סרטן שד לחכות שנתיים לפני ניסיונות כניסה להיריון. המלצה זו יכולה להיות תקפה עבור נשים המקבלות טיפול או שיש להן מחלה סיסטמית באבחנה, אך לנשים עם מחלה ממוקמת, כניסה מוקדמת להיריון, 6 חודשים לאחר השלמת הטיפול, לא סבירה להוריד הישרדות.




תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!