ממחקר חדש עולה כי קיים קשר מנה-תגובה, בלתי-תלוי, בין מינון גבוה יותר של משתנים ובין סיכון מוגבר לתמותה בחולי אי-ספיקת לב.
זהו המחקר הראשון שבדק את הקשר בין מינוני Loop Diuretic שונים ושיעורי התמותה.
החוקרים בדקו קבוצה של 1,354 חולים עם אי-ספיקת לב סיסטולית מתקדמת, שטופלו במרכזם בין 1985 ו-2004. הגיל הממוצע עמד על 53 שנים, 76% מהם היו גברים, וממוצע מקטע הפליטה (Ejection Fraction) עמד על 24%. המינון הממוצע של המשתנים היה 107 מ”ג ליום.
החוקרים חילקו את המטופלים לרבעים לפי מינון המשתנים בו טופלו. הקבוצות היו דומות מבחינת גיל, מין, BMI, גורם איסכמי לאי-ספיקת לב, היסטוריה של יל”ד וטיפול ב-Spironolactone. ברביעון הגבוה ביותר, בממוצע, היה מקטע הפליטה הנמוך ביותר ורמות נתרן והמוגלובין הנמוכות ביותר, וכן הרמות הגבוהות יותר של BUN וקריאטינין בדם.
החוקרים זיהו ירידה בשיעורי ההישרדות עם עליה במינון Loop Diuretics. שיעורי ההישרדות עמדו לשנתיים עמדו על 83% בקבוצה שטופלה במינון הנמוך ביותר, 81% ברביעון השני, 68% ברביעון השלישי ו-53% בקבוצת המטופלים במינון הגבוה ביותר של משתנים.
אפילו לאחר תיקנון נרחב לפקטורים אחרים – כולל מין, מקטע פליטה, טיפולים תרופתיים אחרים, תפקודי כליות, היסטוריה של עישון, ויל”ד מינון המשתנים נותר פקטור בלתי-תלוי המנבא תמותה. בהשוואה בין הרביעון הרביעי עם הראשון, Hazard Ratio לתמותה עמד על 4.0.
החוקרים הצליחו להוכיח כי הקשר בין Loop Diuretics וסיכון מוגבר לתמותה היה בלתי תלוי במדדים ההמודינמיים של החולים, כולל לחץ הדם בקפילרות הריאה.
מומחים הציעו הסבר לקשר בין Loop Diuretics והתמותה בחולים עם אי ספיקת לב. משתנים אלו, בעיקר במינן גבוה, מפעילים ביתר את המערכת הנוירו-הורמונלית בחולי אי ספיקת לב. כולל ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, ומערכת העצבים הסימפטטית. ידוע כי הפעלת מערכות אלו מעלה את הסיכון לתמותה בחולי אי ספיקת לב. Loop Diuretics, בעיקר במינונים גבוהים, יכולים לתרום גם להחמרת תפקוד כלייתי והפרעות אלקטרוליטריות.
עם זאת, Loop Diuretics הינם כרגע אחד מטיפולי הבחירה היחידים בחולי אי ספיקת לב לטיפול בגודש, בשילוב עם הגבלת נתרן בתזונה.
עם זאת, הטיפול ב-Loop Diuretics צריך להינתן במינון הנמוך ביותר האפשרי להקלה על גודש. חלק מהרופאים במחקר העדיפו טיפול במינון גבוה מהדרוש בכדי לשמור אל מצב וולמי יבש מכפי שצריך, מהמחקר עולה שיש להימנע מצורת טיפול זו.
Am J Cardiol 2006;97:1759-1764.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!