ממחקר חדש עולה כי טיפול באי ספיקת אדרנל בחולים קשים הזקוקים להנשמה מלאכותית, משפר את הסיכויים לגמילה ממכונת ההנשמה, וכן מקצר את משך הזמן הדרוש לגמילה.
אי ספיקת אדרנל אינה נדירה ביחידות טיפול נמרץ, החוקרים שיערו כי זיהוי וטיפול באי ספיקת אדרנל, לפני ניסיון לגמול ממכונת הנשמה, משפר את התוצאות.
בכדי לבחון את התיאוריה, החוקרים עקבו אחר 93 נבדקים, שעברו הנשמה מלאכותית למשך למעלה מ-72 שעות, באמצעות צינורות דרך הטרכאה. החוקרים מדדו את רמות קורטיזול כאשר שקלו לגמול נבדקים ממכונת ההנשמה, רמות גבוהות מ-25 µg/dL שיקף תפקוד תקין של האדרנל.
בנוכחות רמות נמוכות של קורטיזול, בוצע מבחן גירוי עם מינון גבוה של ACTH (Adrenocorticotropin), בו נתנו לנבדקים זריקה לשריר של Cosyntropin במינון 250 מיקרוגרם. אי ספיקת אדרנל הוגדרה בנוכחות עליה נמוכה מ- 9 µg/dL ברמות קורטיזול, תוך 60 דקות.
תפקוד תקין של האדרנל זוהה ב-23 נבדקים . יתר הנבדקים חולקו באקראי לטיפול תוך-ורידי ב-Hydrocortisone במינון 50 מ”ג, כל 6 שעות, במהלך תקופת הגמילה (n=35) או לטפול בפלסבו (n=35).
גמילה מוצלחת הוגדרה כנבדק שלא נזקק לאינטובציה חוזרת או תוספת תמיכה נשימתית, דוגמאת הנשמה לא-פולשנית בלחץ חיובי, בתוך 48 שעות מהפסקת ההנשמה.
שיעור הגמילה המוצלחת היה זהה בנבדקים עם תפקוד תקין של האדרנל ונבדקים שטופלו ב-Hydrocortisone ועמד על 87% ו-91.4%, בהתאמה. עם זאת, בקבוצת הפלסבו השיעור היה נמוך משמעותית ועמד על 68.6% (P=0.035).
גם הזמן שנדרש לגמילה היה ארוך משמעותית בקבוצת הפלסבו (6.5 ימים), בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות (2.9 ימים ו-3.4 ימים, בהתאמה). החוקרים לא זיהו עליה משמעותית בשיעור הסיבוכים, דוגמאת הופעה של היפרגליקמיה חדשה או זיהום נוזוקומיאלי, בקבוצת מטופלי Hydrocortisone.
החוקרים טוענים כי ייתכן שיש לבדוק את רמות התפקוד האדרנלי באופן רוטיני ביחידות טיפול נמרץ, לפני הפסקת ההנשמה.
במאמר מערכת בנוגע לתוצאות המחקר, נכתב כי לעיתים קרובות עולה הקושי בגמילת חולים מהנשמה מלאכותית. רבים לא לקחו בחשבון את האפשרות שמאמצי הגמילה נכשלו בגלל שלא זוהתה אי ספיקת אדרנל. העורך כתב כי בדיקת תפקוד האדרנל היא בדיקה שגרתית בקבלת חולה ליחידת טיפול נמרץ, אך אם תפקוד האדרנל תקין בתחילת אישפוזו, אין נתונים שיעזרו לקבוע מתי יש לבדוק אותם שוב. נקודה חשובה במחקר היא שכאשר נבדק נראה מוכן להיגמל ממכונת ההנשמה, בהתבסס על השיפור במצב הפולמונרי, ניתן לזהות היפואדרנליזם שעשוי להשפיע על התוצאות הקליניות.
הכותב מאמין כי סביר להניח שחולים קשים עם אי ספיקת אדרנל, יוכלו להדרדר עם הזמן. חולים קשים מפתחים לעיתים קרובות דימומים, כך שיש אפשרות שהם ידממו לבלוטות האדרנל.
אפשרות נוספת היא שמחלת הרקע מעוררת רצף מדיאטורים דלקתיים המסתובבים בזרם הדם ויכולים להזיק לאיברי מטרה, כולל בלוטות האדרנל.
אך ללא קשר לאטיולוגיה, העורך טוען כי למחקר יש פוטנציאל לשנות במהירות את אופן הטיפול במונשמים ביחידת טיפול נמרץ. למרות שנדרשים מחקרים גדולים יותר בכדי לאשר את הממצאים.







תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!