תוצאותיו של מחקר חדש מעידות כי חשיפה לחסם תעלות הסידן amlodipine כמעט מוכפלת כשהוא ניתן יחד עם indinavir ו-ritonavir, מעכבי הפרוטאז (PIs). חשיפה לחסם תעלות סידן אחר, diltiazem, עולה באופן בולט פחות, בממוצע, בנוכחות שני ה-PIs, אולם, באנשים מסוימים נתקבלה עליה בשיעור של עד פי ארבעה.
אחד החוקרים, ד”ר Glesby, מסביר כי החשיפה המוגברת יכולה לגרום להשפעות תרופתיות יתרות של חסם תעלות הסידן (כגון תת-ללחץ דם, וחסם לב). החוקרים בחנו את האיטרקציות הפרמקו-קינטיות בין indinavir ו-ritonavir ובין שני חסמי תעלות הסידן בקרב נבדקים בריאים שאינם סובלים מיתר לחץ דם או מזיהום HIV.
18 מהנבדקים טופלו באמצעות 120 מ”ג diltiazem ו-13 טופלו באמצעות 5 מ”ג amlodipine באופן יומי בימי המחקר 1-7 ו-20-26. כל הנבדקים קיבלו 100 מ”ג ritonavir ו-800 מ”ג indinavir בכל 12 שעות בימים 8-26.
הממצאים מעידים כי ערך האזור מתחת לעקומה (AUC) הממוצע של amlodipine בין 0 ל-24 שעות עלה בשיעור של 89.8%. ד”ר Glesby אומר כי זוהי האינטרקציה הבין-תרופתית הגדולה הראשונה שעליה דווח בקשר ל-amlodipine. מתן בו-זמניח של שני ה-PIs גרר עליה של 26.5% בערך ה-AUC הממוצע של diltiazem, למרות שבשני נבדקים הופיעה עליה בשיעור גדול מפי ארבעה בערך ה-AUC של diltiazem.
ד”ר Glesby מוסיף כי שכיחות הופעת תת-לחץ דם, מחלת לב איסכמית או יתר לחץ-דם ריאתי ראשוני עלולה לעלות בחולי HIV, דבר המעלה את הסבירות לכך שהם יהיו מטופלים באמצעות amlodipine או diltiazem. הוא מסכם כי כאשר משתמשים ב-amlodipine או diltiazem יחד עם מעכב פרוטאז מומלץ כי הרופאים יתחילו במתן הטיפול בחסם תעלות הסידן במינון נמוך שיועלה בזהירות תוך השגחה זהירה אחר תגובות ותופעות לוואי המופיעות בחולים.
Clin Pharmacol Ther 2005;78:143-153.
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!