אמצעי מניעה אורלים, ווזוקונסטריקציה כלייתית תלויית אנגיוטנסין, והסיכון לנוירופתיה סכרתית (Diabetes Care)

סוכרת, אחד מהגורמים העיקריים למחלת כיליה בשלב סופי בארה”ב, כנראה מערבת הפעלת מערכת רנין אנגיוטנסין (RAS) כגורם סיכון לנוירופתיה. הפעלת RAS מתרחשת בנשים בריאות המשתמשות באמצעי מניעה אורלים (OC), אך השפעת OC על כיליה סכרתית אינה ידועה.

תגובת זרימת פלזמה לכיליה (PRF) ל-captopril, כאינדקס לפעילות RAS, נבדקה ב-92 נשים (41 לא סכרתיות אשר לא משתמשות באמצעי מניעה אורלים, 10 לא סכרתיות המשתמשות באמצעי מניעה אורלים, 29 סכרתיות ולא לוקחות אמצעי מניעה אורלים, ו-12 סכרתיות המשתמשות באמצעי מניעה). בהתבסס על ממצאים המודינמים, בדקו החוקרים את השפעת שימוש ב-OC על התפתחות נוירופתיה ב-114 נשים עם סוכרת סוג 1 שאובחנה לאחרונה, למשך 20.7 שנה בממוצע (טווח 1-24).

נשים לא סכרתיות שלא משתמשות ב-OC הראו תגובת RPF וזידילטורית מינימלית לקפטפריל (9 ± 10 ml · min1 · 1.73 m2, P = 0.6). בהשוואה לכך, נשים לא סכרתיות שמשתמשות ב-OC הראו עלייה משמעותית  (69 ± 35 ml · min1 · 1.73 m2, P = 0.02).סכרתיות שלא משתמשות ב-OC הראו תגובה וזודילטורית כמצופה (58 ± 12 ml · min1 · 1.73 m2, P < 0.0001). סכרתיות המשתמשות ב-OC הראו את התגובה הגדולה ביותר (84 ± 12 ml · min1 · 1.73 m2, P = 0.002). פעילות רנין בפלזמה לא השתנתה עם שימוש ב-OC. תגובות RPF לקפטרופריל וחסמי רצפטור לאנגיוטנסין נמצאו בהתאמה גבוהה (r = 0.72, P < 0.001), דבר המציע מעורבות ברורה של RAS. במחקר התצפייתי, 18% (6/33 [95% CI 4.332.1]) ממשתמשות OC פיתחו מקרואלבומינוריה בהשוואה ל-2% (2/81 [05.9]) מאלו שלא השתמשו (P = 0.003). לאחר התאמה לגורמי סיכון ידועים עם מודל רגרסיית COX, שימוש ב-OC נשאר סמן להתפתחות מקרואלבומינוריה (סיכון יחסי 8.9, 95% רווח בר סמך, 1.17-44.36; P = 0.008).

החוקרים הסיקו כי הקשר המשמעותי בין שימוש ב-OC לשליטה תלויית אנגיוטנסין של הסירקולציה הכילייתית והתפתחות מקרואלבומינוריה מציע כי שימוש באמצעי מניעה אורלים עלול להיות גורם סיכון לנוירופתיה סכרתית. יש צורך במחקרים פרוספקטיבים גדולים בכדי להמשיך ולחקור קשר זה.

Diabetes Care 28:1988-1994, 2005

הערת מערכת: בנושא זה נמליץ לכם לעיין גם בסקירתו של פרופ’ זיידמן, עורך מדור הגינקולוגיה, אשר סקר וניתח בהרחבה את המימצאים האחרונים הנוגעים לסיכון הקרדיווסקולרי הכרוך בשימוש בגלולות מניעה.

לסקירה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן