למרות שקרצינומה של תאי הכליה (RCC) רגישה מבחינה אימונולוגית, לא מצויים אנטיגנים ספציפיים לגידול הדרושים להיווצרות האימונותרפיה הספציפית. לאחרונה, מדווחים חוקרים על תוצאות מבטיחות לשימוש בפפטיד טלומראז כאנטיגן אסוציאטיבי לגידול באימותרפיה של RCC.
החוקרים מסבירים כי הם הפיקו תאים דנדריטים (DCs) ותאים אפקטורים אימונולוגית – תאי הרג מופעלים באמצעות ציטוקינים (CIKs), מתרומות שנאספו מחולים הסובלים מ-RCC ומנבדקים בריאים. החוקרים גידלו בתרבית משותפת את תאי CIK הללו ואת תאי DCs שקיבלו פולס עם פפטיד טלומראז.
גידול תרבית משותפת של תאי CIK מתורמים בריאים יחד עם תאי DCs אלה יצרה עליה תלוית מינון בפעילות הציטוטוקסית נגד שורות תאי גידול מסוג RCC, בהשוואה לתאים שלא גודלו בתרבית משותפת.
יתרה מכך, עליה בכמות תאי T ספציפים לאנטיגן נצפתה בתאי CIK שגודלו בתרבית משותפת עם תאי DCs שקיבלו פולס. החוקרים מדווחים כי כמות גדולה של תאי T ספציפיים לאנטיגן הראתה פעילות ציטוטוקסית מתאימה.
גילוי מעודד הוא כי החוקרים הצליחו לשכפל את התוצאות במודל אוטולוגי מלא שבו כוונו תאים אימונולוגיים שנלקחו מחולים הסובלים מגידול RCC בעל גרורות נגד שורות תאים ראשוניות אוטולוגיות חיוביות לטלומראז.
החוקרים מסכמים כי הטלומראז עשוי לשמש אנטיגן ספציפי אסוציאטיבי לגידול, ועם זאת מדגישים כי עדיין לא ברור כיצד יכולים נתוני הציטוטוקסיות שנמצאו בתרבית לשמש בטיפול הרפואי.
J Urol 2004;171:114-119.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!