שר הבריאות חנך את היחידה לטיפול נמרץ לב בבי”ח בילינסון

בטקס חגיגי שהתקיים היום בבי”ח בילינסון, במעמד שר הבריאות, דני נווה ומנכ”ל קבוצת שירותי בריאות כללית, זאב וורמברנד, נחנכה היחידה לטיפול נמרץ לב במערך הקרדיולוגי.

במהלך סיור ביחידה פגש השר את פליקס גרשקוביץ בן ה- 23 מנתניה, המאושפז ביחידה עקב אי ספיקת לב חמורה וממתין להשתלת לב.

היחידה, שמטרתה לענות על מכלול הדרישות והטיפולים בחולי לב קשים, היא מהמשוכללות בארץ ומשלבת בין ציוד רפואי מתקדם, טיפול רפואי וסיעודי ברמה הגבוהה ביותר ואדריכלות מתקדמת.

ביחידה 10 חדרים אישיים מרווחים ובשניים מהם שירותים ומקלחת צמודים.

החולים נמצאים בהשגחה צמודה מתחנת אחות עגולה המאפשרת קשר עין רציף של “חולה צוות רפואי”. באופן זה, האחיות רואות את כל המטופלים בכל רגע נתון ותחושת הבטחון של המאושפזים עולה.

במהלך בניית היחידה, נבנו גם חדרי רופאים, אולם ישיבות, חדר סטודנטים, יחידת קוצבי לב וחדר המתנה למשפחות הכולל עמדת מידע.

פרופ’ אלכסנדר בטלר, מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז רפואי רבין: “חנוכת היחידה המחודשת מהווה נדבך חשוב במתן השירות והטיפול בחולי הלב במערך. אנו שמים דגש רב על הטיפול האישי המסור בחולים, בנוסף לתנאי האשפוז ורכישת הציוד המתקדם ביותר. בעקבות חידוש היחידה, תנאי העבודה ותנאי האשפוז השתפרו בצורה משמעותית, המקום מרווח יותר ולכל חולה חדר וציוד מתאים משלו”.

המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי הינו הגדול בישראל וכולל את שתי המחלקות הקרדיולוגיות בבתי החולים בילינסון והשרון. במערך כ 30 מיטות אשפוז בהן מתאשפזים כ 5,000 חולים מדי שנה, 3 חדרי צנתור לב בהם נערכים מדי שנה כ 4,000 צנתורים ו – 8 מכשירי אקוקרדיוגרפיה בהם נעשות כ – 15,000 בדיקות מדי שנה, כמו גם כל הפעילות האבחונית והטיפולית המודרנית ביותר לטיפול בחולי לב.

במקביל מתקיימת פעילות מחקרית ענפה בתחום קליני ובסיסי בכל הקשור בטיפול בחולים עם מחלות עורקים כליליים ושריר הלב.

כמו כן, המערך עוסק בהוראת סטודנטים ומתמחים מהארץ ומחו”ל ומפרסם מדי שנה מחקרים רבים במיטב העיתונים הקרדיולוגיים.

עוד ביקר השר ביחידת נוירורדיולוגיה פולשנית בניהולו של ד”ר שמעון מימון, בה שמע על טכנולוגיית צינתורי המוח.

ביחידה מטופלות באמצעות צינתור בעיות בכלי הדם המוחיים כמו מפרצות מוחיות, דימומים ועוד.

ליחידה ייחודית זו מופנים חולים מבתי החולים מכל רחבי הארץ.

במהלך הביקור פגש השר את רותי טימן, שעברה צינתור בעמוד השידרה עקב שיתוק בו לקתה לילה קודם לכן. השיתוק נבע מחיבור לא תקין בין עורק לוריד בעמוד השידרה.

בזכות פעולת צינתור מהירה במעטפות חוט השידרה שביצע ד”ר מימון, חזרה לגב’ טימן כעבור שלוש שעות התחושה ברגליה ובימים אלו החלה לעמוד ולצעוד מספר צעדים.

בנוסף ביקר השר בחדרי ניתוח וצפה בהדגמת ניתוח לב באמצעות רובוט.

לפרטים נוספים: ורד קויטל, דוברת, ט’ 9377215/9 03

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אפליקציה סלולרית כטיפול דיגיטלי לטנטון כרוני ניסוי קליני אקראי

אפליקציה סלולרית כטיפול דיגיטלי לטנטון כרוני ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|17/06/2026

מטרת המחקר הייתה לפתח אבטיפוס של אפליקציה טיפולית דיגיטלית לטלפון נייד, המספקת ייעוץ חינוכי ורכיבים של CBT לטיפול בתסמיני טנטון כרוני, ולבדוק את יעילותה ובטיחותה במשך 16 שבועות במטופלים המדווחים על טנטון כרוני מציק

בדיקה רקטלית היא “בדיקה גרועה לסרטן הערמונית” – מנתחים וארגוני צדקה מסכימים

בדיקה רקטלית היא “בדיקה גרועה לסרטן הערמונית” – מנתחים וארגוני צדקה מסכימים

מקור: Baus
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|31/05/2026

רובנו חונכנו שבגברים ‘בדיקת האצבע’, בדיקה רקטלית של הערמונית, היא חלק ממערכת של גילוי מוקדם של סרטן הערמונית, אולם בשנים האחרונות ירדה בדיקה זו מחשיבותה

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן