בקרב מבוגרים עם HIV עם ספירת CD4+ גבוהה וסיכון קרדיווסקולארי התחלתי נמוך, התחלה מוקדמת של טיפול אנטי-רטרוויראלי לא הפחיתה משמעותית את הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית בהשוואה להתחלת טיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Open Forum Infectious Diseases. עם זאת, בנשים תתכן תועלת קרדיווסקולארית מסוימת.
החוקרים השלימו מחקר המשך של מחקר שנועד לקבוע אם התחלת טיפול אנטי-רטרוויראלי מחמירה תוצאות קרדיווסקולאריות במבוגרים עם HIV. הם כלל 4,684 מבוגרים עם HIV שלא קיבלו טיפול אנטי-רטרוויראלי (גיל חציוני של 36 שנים, 27% נשים) עם ספירת CD4+ של מעל 500 תאים/מיקרוליטר; המשתתפים חולקו באקראי לקבלת טיפול אנטי-רטרוויראלי מאוחר (כאשר ספירת CD4+ הייתה נמוכה מ-350 תאים/מיקרוליטר או עם התקדמות מחלה) או טיפול אנטי-רטרוויראלי מיידי.
חציון מרווח הזמן עד להתחלת טיפול אנטי-רטרוויראלי עמד על 2.5 שנים בזרוע הטיפול המאוחר ועל 7 ימים בקבוצת הטיפול המיידי.
החוקרים בחנו את משלב תוצאים קרדיווסקולאריים, כולל אוטם לבבי, אירוע מוחי, רה-וסקולריזציה כלילית, או תמותה מסיבות קרדיווסקולאריות.
לאורך תקופת המחקר, שיעורי התוצא הקרדיווסקולארי המשולב היו דומים בין זרוע טיפול אנטי-רטרוויראלי מיידי או מאוחר (0.16-0.18 ו-0.17 ל-100 שנות-אדם, בהתאמה; יחס סיכון של 0.98, רווח בר-סמך 95% של 0.61-1.56).
מניתוח הנתונים עלתה תועלת לטיפול אנטי-רטרוויראלי מיידי לעומת טיפול דחוי בנשים (יחס סיכון של 0.19, רווח בר-סמך 95% של 0.04-0.86), אך לא תועדה תועלת דומה בגברים (יחס סיכון של 1.33, רווח בר-סמך 95% של 0.79-2.24). עם זאת, מספר האירועים בנשים היה קטן.
רה-וסקולריזציה כלילית השלמה בשכיחות גבוהה יותר בגברים, בעוד שאירועים מוחיים היו נפוצים יותר בנשים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לנוכח המספר הקטן מאוד של אירועים בנשים, דרושים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם התחלה מיידית של טיפול אנטי-רטרוויראלי אכן מלווה בירידה בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים בנשים.
Open Forum Infectious Diseases, Sep 15, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!