מחקר חדש מאשר כי קיים סיכון מוגבר לפרכוסים וסיבוכים נוירולוגיים אחרים בילדים שאושפזו בשנת 2009 בגין זיהום בשפעת הפנדמית H1N1, בהשוואה לזיהום בשפעת עונתית, הדבר בולט בעיקר בילדים עם הפרעות נוירולוגיות ברקע.

ממצאי המחקר מצביעים בנוסף על סיבוכים נוירולוגיים חמורים יותר במהלך הגל השני של השפעת הפנדמית (בין ה-1 באוגוסט ועד ה-30 בנובמבר בשנת 2009), בהשוואה לגל הראשון (בין ה-1 באפריל ועד ה-31 ביולי בשנת 2009).

לדברי החוקרים, שפעת H1N1 עלולה להוביל לסיבוכים נוירולוגיים חמורים, בעיקר בילדים בקבוצות סיכון, ועל הצוותים הרפואיים להיות מועדים לסיכון זה.

על-פי ההערכות, כ-43 מיליון עד 89 מיליון אמריקאים חלו בשפעת פנדמית בין אפריל 2009 ועד אפריל 2010, כאשר כ-14-28 מיליון מהמקרים הללו היו בילדים בגיל 17 ומטה.

החוקרים מסבירים כי הוכח כי הנגיף עלול לגרום לסיבוכים נוירולוגיים, כולל פרכוסים ואנצפלופתיה. עם זאת, מרבית הדיווחים תיארו 1-2 חולים ולא השוו באופן סיסטמי בין שני גלי הזיהום. המחקר הנוכחי מציג את ההערכה המקיפה ביותר של הסיבוכים הנוירולוגיים בעקבות שפעת H1N1 בילדים, בשנת 2009, כולל מדגם גדול יותר של מקרים מכפי שדווח בעבר, עם דיווח על נתונים משני גלי המחלה, והשוואה בין ילדים עם שפעת H1N1 וילדים עם שפעת עונתית.

מבין 303 ילדים (גיל ממוצע של 6.5 שנים) שאושפזו בין 1 באפריל ועד 30 בנובמבר, 2009, עם אישור מעבדתי לזיהום H1N1, החוקרים זיהו 18 ילדים עם סיבוכים נוירולוגיים, 9 בכל גל. מרבית הילדים עם סיבוכים נוירולוגיים על-רקע הזיהום סבלו ממחלה רפואית ברקע (83%), בעיקר מחלות נוירולוגיות (66%), כולל אפילפסיה, פרכוסי חום, מחלה נוירו-מוסקולארית ועיכוב נוירו-התפתחותי.

הסיבוכים הנפוצים ביותר כללו פרכוסים (12 ילדים, 67%), אנצפלופתיה (9 ילדים, 50%), סטאטוס אפילפטיקוס (7 ילדים, 39%), אפאזיה (6 מקרים, 33%) וממצאים נוירולוגים פוקאליים (5 מקרים, 28%). תסמינים נוירולוגים פוקאליים נותרו גם בעת השחרור בארבעה ילדים (22%).

קבוצת ההשוואה כללה 234 ילדים שאושפזו בגין שפעת עונתית בעונות השפעת בשנים 2004-2008. בקבוצה זו, 16 פיתחו סיבוכים נוירולוגיים (6.8%). עשרה ילדים סבלו מפרכוסים (63%) ו-6 (38%) מסטאטוס אפילפטיקוס. לא תועדו מקרים של אנצפלופתיה, אפאזיה או חסר נוירולוגי פוקאלי. רק 25% מהילדים הללו סבלו ממחלות רקע.

בקרב ילדים שחלו בשפעת H1N1 תועדה שכיחות גבוהה יותר של אבנורמליות בבדיקת EEG (44% לעומת 6%, p=0.02) ולצורך בטיפול אנטי-אפילפטי בעת השחרור.

חציון משך האשפוז של ילדים עם סיבוכים נוירולוגים על-רקע H1N1 ושפעת עונתית עמד על יומיים. עם זאת, 10 ילדים עם זיהום H1N1 נזקקו לאשפוז ביחידת טיפול נמרץ (4 בשל סטאטוס אפילפטיקוס ו-6 בשל מצוקה נשימתית) וחמישה ילדים נזקקו להנשמה מלאכותית. אעפ”י שלא היה קיים הבדל מובהק סטטיסטית, מדובר בשכיחות גבוהה יותר בהשוואה לשפעת עונתית (4 חולים ביחידת טיפול נמרץ, שלושה עברו אינטובציה).

אחד הילדים עם זיהום H1N1 מת בעקבות כשל נשימתי ודום לב1 לא תועדו מקרי תמותה בקרב ילדים עם שפעת עונתית וסיבוכים נוירולוגיים.

החוקרים מוסיפים כי זוהתה מגמה לפיה סיבוכים נוירולוגים היו נפוצים יותר בגל השני של הזיהום, בהשוואה לגל הראשון. בקרב ילדים מהגל השני תועדה שכיחות גבוהה יותר של אבנורמליות בבדיקות MRI או תמונה אפילפטופורמית בבדיקת EEG. כמו כן, ילדים אלו נזקקו יותר לאשפוז ביחידת טיפול נמרץ, או סבלו מאבנורמליות נוירולוגיות קבועה בעת השחרור. עם זאת, לא היה קיים הבדל מובהק סטטיסטית.

החוקרים טוענים כי יש לפחות לשקול את האפשרות לסיבוכים נוירולוגים חמורים יותר בעקבות הזיהום.

Ann Neurol.Published online September 20, 2010

לידיעה במדסקייפ