ה-CDC (Centers for Disease Control and Prevention) הודיעו ב-21 בספטמבר, כחלק מעדכון ההנחיות שלהם בנוגע לבדיקת HIV, כי כל האנשים בארצות הברית בני 13 עד 64 צריכים לעבור סיקור רוטיני ל-HIV. בנוסף, כל מספקי השירות הרפואי צריכים להכניס סיקור רוטיני וחופשי של HIV לרפואה היומית שלהם.

כ-25% מהמבוגרים בארצות הברית החיוביים ל-HIV לא מודעים לזיהום שלהם. ההנחיות החדשות נועדו לפשט את תהליך בדיקת ה-HIV ולהעלות את האבחון המוקדם של HIV.

חולים, שלא מודעים להיותם חולים ב-HIV, עלולים להעביר יותר את ווירוס ה-HIV בצורה משמעותית בהשוואה לאנשים, שיודעים מה מצב ה-HIV שלהם. כמו כן, יכולה להיות ירידה של 30% מהזיהומים החדשים כל שנה אם אנשים מודבקים, שיודעים על מצב ה-HIV שלהם יאמצו שינויים הנוגעים להתנהגויות בסיכון גבוה.

לצד הבדיקה הרוטינית של חלק יותר רחב של האוכלוסייה, החוקרים מדגישים כי הגישה עדיין צריכה להיות חופשייה והתנדבותית, כשהחולה יכול לסרב לבצע את הבדיקה לאחר ייעוץ מתאים. ה-CDC לא דורש יותר הסכמה בכתב. אם חולה מסרב לעבור בדיקת HIV, יש לתעד החלטה זו בתיק הרפואי שלו.

ה-CDC גם ממליצים, שאנשים הנמצאים בסיכון גבוה, יבדקו כל שנה וכי רופאים צריכים להיות ערים לחולים עם סימפטומים של זיהום אקוטי ב-HIV, אשר דומים לאלו של אינפלואנזה, של mononucleosis ושל מחלות ויראליות אחרות. במקרים כאלה, לפני שהם מפתחים נוגדנים בדם בשל הזיהום, חולים אלה צריכים לעבור בדיקה ל-HIV RNA בפלזמה. חולים עם מחלות אופורטוניסטיות הקשורות לאיידס גם כן צריכים להיבדק.

העברת HIV מאם לתינוק ירדה מאוד משנת 1991, אך עדיין קורים 240 מקרים כל שנה. ההנחיות הנוכחיות ממליצות על כך שסיקור ל-HIV צריך להיות כלול בבדיקות הסיקור הפרה נטליות הרוטיניות עבור כל הנשים ההרות במהלך השליש הראשון של ההיריון, עם ביצוע של בדיקה נוספת בשליש האחרון. אם החולה מסרבת להיבדק, הרופא צריך לטפל בסיבות של הסירוב, כגון חוסר נראה לעין של סיכון להידבק בזיהום, חשש מאלימות של בן הזוג או הפליה פוטנציאלית.

אם מצב ה-HIV של אישה עדיין אינו ידוע בזמן הלידה, עליה לעבור סיקור מהיר ל-HIV עם בדיקה מהירה של HIV ולקבל טיפול מניעתי אנטי רטרוויראלי. התינוקות, שזה עתה נולדו, גם צריכים להיבדק מהר ככל האפשר כדי שיהיה אפשר להתחיל טיפול מניעתי.

המלצות ה-CDC הן שתוצאות חיוביות של בדיקת ה-HIV צריכות להימסר בצורה סודית דרך מספק שירות רפואי. אם החולה לא מדבר אנגלית, חברים או קרובי משפחה לא צריכים לשמש כמתורגמנים.

בהצהרה הנוכחית, חברים של American Academy of HIV Medicine מקבלים את עדכון ההנחיות. אך הם מודאגים בנוגע לסבירות של השגת חיבור מוצלח בין החולה לטיפול רפואי, כשהחולה מתברר כחיובי ל-HIV ובנוגע לירידה בהערכת הסיכון הקשורה לכך.

לסיכום, אי אפשר להניח, שברגע שמגלים שמישהו חולה ב-HIV, נוכל לעזור לו ולכוון אותו לקבלת טיפול אמין. בנוסף לכך, קיים הנושא של המימון של היקף הטיפול ההולך ועולה. בדיקת יותר אנשים עולה יותר כסף ול-CDC אין את הכסף הזה, אז מי הולך לשלם עבור זה?

לידיעה במדסקייפ