Vascular Surgery

מדד NIHSS בקבלה לאשפוז מנבא תוצאות תפקודיות לאחר ניתוח CEA בחולים עם אירוע מוחי איסכמי (J Vasc Surg)

שבץ

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Vascular Surgery מדווחים חוקרים מאיטליה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדד NIHSS (National Institute of Health Stroke Scale) של מעל 4 נקודות בקבלה לאשפוז מלווה בסיכון מוגבר לליקוי תפקודי בעת השחרור מבית החולים ולאחר 90 ימים ממועד אירוע מוחי בחולים שעברו ניתוח CEA (Carotid Endarterectomy), גם אם קיבלו בעבר טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את החשיבות הפרוגנוסטית של מדד NIHSS בחולים שעברו CEA אקוטי ולבחון את הגורמים הקליניים והמורפולוגיים העשויים לנבא תוצאות גרועות. הם אספו נתונים אודות 183 חולים שעברו CEA לאחר אירוע מוחי איסכמי בתקופה שבין ינואר 2015 ועד ינואר 2021. המשתתפים סווגו לשתי קבוצות לפי סף של 4 נקודות. תפקוד עצמאי נקבע בעת השחרור מבית החולים ו-90 ימים מאוחר יותר.

המחקר כלל 102 חולים (55.7%) עם אירוע מוחי מינורי (מדד NIHSS של עד 4 נקודות) ו-81 חולים (44.3%) עם אירוע מוחי בדרגה בינונית-חמורה (מדד NIHSS של מעל 4 נקודות). החוקרים זיהו הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות במאפיינים האנטומיים של האוטם, כולל נפח נגע מוחי איסכמי מוחי של 4,000 ממ3 ומעלה (5.9% לעומת 24.7%, p<0.001) ומדד ASPECT של 8-10 נקודות (75.5% לעומת 44.4%, p<0.001).

השיעור הכולל של אירוע מוחי/אוטם לבבי/תמותה עמד על 1.1%, כאשר לא תועדו מקרים של אירוע מוחי במהלך זמן ההמתנה ל-CEA.

בחולים עם מדד NIHSS נמוך תועד שיעור נמוך יותר של תפקוד לא-עצמאי בשחרור (4.9% לעומת 35.8%, בהתאמה, p<0.001) וכן 90 ימים לאחר האירוע המוחי (2.5% לעומת 19.6%, בהתאמה, p<0.001) בהשוואה לאלו עם מדד NIHSS של מעל 4 נקודות.

מניתוח סטטיסטי רב-משתני עלה כי מדד NIHSS בקבלה לאשפוז של מעל 4 נקודות נקשר בקשר מובהק סטטיסטית עם סיכוי גבוה יותר לתפקוד לא-עצמאי בעת השחרור מבית החולים (יחס סיכויים של 7.9, p<0.001) ולאחר 90 ימים (יחס סיכויים של 10.4, p=0.002).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מדד NIHSS של מעל 4 נקודות בקבלה לאשפוז בשל אירוע מוחי מלווה בסיכון מוגבר למדדי mRS גבוהים יותר, הן בשחרור מבית החולים והן לאחר 90 ימים מהאירוע המוחי בחולים שעברו ניתוח CEA.

J Vasc Surg. 2021 Dec 23

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה