Vascular Surgery

שיעור גבוה של אשפוזים חוזרים לאחר טיפול אנדווסקולארי בחולים עם אירוע מוחי (JACC Cardiovasc Interv)

שבץ

בחולים לאחר טיפול אנדווסקולארי לאירוע מוחי איסכמי אקוטי שיעור גבוה יותר של אשפוזים חוזרים, לא-אלקטיביים, בתוך 30 ימים, אם כי אלו לא היו גבוהים יותר בהשוואה לאלו שטופלו בתרומבוליזה בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה גדול, שפורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת JACC: Cardiovascular Interventions.

החוקרים ביקשו לבחון את היארעות, גורמים מנבאים וסיבות לאשפוזים חוזרים, לא-אלקטיביים, במהלך 30 ימים לאחר טיפול אנדווסקולארי בחולים עם אירוע מוחי. הם התבססו על מאגר Nationwide Readmissions Database לשנים 2013-2014, לזיהוי אשפוזים בשל אבחנה עיקרית של אירוע מוחי איסכמי במהלכם הושלם טיפול אנדווסקולארי, עם או בלי טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי. הם בחנו את ההיארעות והגורמים לאשפוזים חוזרים בתוך 30 ימים. ניתוח סטטיסטי שימש לזיהוי גורמים מנבאים בלתי-תלויים לאשפוזים חוזרים בתוך 30 ימים.

מבין 2,055,365 אשפוזים משוקללים עם אירוע מוחי איסכמי חד והישרדות עד לשחרור מבית החולים, טיפול אנדווסקולארי הושלם ב-10,795 מקרים (0.5%). שיעור האשפוזים החוזרים בתוך 30 ימים עמד על 12.4% בתוך חציון של תשעה ימים. סוכרת, הפרעות קרישה, ביטוח של Medicare או Medicaid וגסטרוסטומיה במהלך האשפוז הראשוני זוהו כגורמים שניבאו אשפוזים חוזרים בתוך 30 ימים, אך לא כך היה עם שילוב טיפול תרומבוליטי ואנדווסקולארי.

הגורמים הנפוצים ביותר לאשפוזים חוזרים כללו זיהומים (17.2%), סיבות לבביות (17%) והישנות אירוע מוחי או אירוע איסכמי חולף (14.8%). בהשוואה לטיפול תרומבוליזה בלבד, הסיכון לאשפוזים חוזרים בתוך 30 ימים היה דומה.

בחולים שאושפזו בשל אירוע מוחי איסכמי חד והשלימו טיפול אנדווסקולארי, שיעור האשפוזים החוזרים, הלא-אלקטיביים, בתוך 30 ימים, היה גבוה ותועד בקרוב לאחד מכל שמונה

חולים, אך היה דומה בחולים שטופלו בתרומבוליזה בלבד. הסיכון לאשפוזים חוזרים נקשר עם מאפיינים דמוגרפיים מסוימים של החולים, מחלות רקע וסיבוכים, אך לא עם טיפול תרומבוליזה. זיהומים, סיבות לבביות והישנות אירועים מוחיים או אירועים איסכמיים חולפים היו הגורמים הנפוצים ביותר שהובילו לאשפוז חוזר לאחר טיפול אנדווסקולארי, ממצא המדגיש את הצורך בטיפול מולטי-דיציפלינרי מקיף במקרים אלו.

JACC Cardiovasc Interv. 2018;11:2414-2424

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה