Vascular Surgery

אימוני הליכון אך לא טיפול ב-GM-CSF מסייעים בשיפור הליכה בחולים עם מחלת עורקים היקפית (מתוך כנס ה-AHA)

הליכה פעילות גופנית

זריקות תאים פרוגניטורים GM-CSF (Granulocyte-Macrophage Colony Stimulating Factor) לא סייעו לחולים עם מחלת עורקים היקפית ללכת למרחק רב יותר במבחן הליכה בשש דקות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש. עם זאת, אימוני הליכון תחת השגחה הובילו לשיפור מתון ובעל משמעות קלינית בהליכה באוכלוסיית חולים זו.

החוקרים סברו כי זריקות GM-CSF יסייעו ביצירת כלי דם חדשים בשרירי הרגליים בחולים עם מחלת עורקים היקפית. בין 2012-2016, החוקרים גייסו חולים בגילאי 55 שנים ומעלה משיקגו עם מחלת עורקים היקפית, עם ובלי תסמינים.

מדגם המחקר כלל 827 חולים אך החוקרים הוציאו מהמחקר 75% מהנבדקים, בעיקר מאחר ולא סבלו ממחלת עורקים היקפית (439 חולים). 89 חולים נוספים לא היו מעוניינים או מסוגלים להשתתף בתכניות האימונים.

בסיכומו של דבר חולקו 210 משתתפים לארבע קבוצות: GM-CSF עם אימונים (53 חולים), GM-CSF עם הרצאות (53 חולים), פעילות גופנית עם פלסבו (53 חולים), הרצאות עם פלסבו (51 חולים).

זריקות GM-CSF ניתנו במינון של 250 מק”ג/מ”ר/יום, שלוש פעמים בשבוע, למשך שבועיים. זריקות פלסבו ניתנו בתדירות דומה. אימוני הליכון כללו אימונים תחת השגחה, שלוש פעמים בשבוע, למשך שישה חודשים, עם הגדלת זמני ההליכה בחמש דקות למפגש בכל שבוע, עד אימונים במשך 40-50 דקות ומהירות ההליכון והדרגה תאמו להופעת תסמינים של איסכמיה של הרגל.

גיל המשתתפים הממוצע עמד על 67 שנים, 38% סבלו מסוכרת. 30% מהחולים סבלו מצליעה לסירוגין; 65% סבלו מתסמינים אחרים של איסכמיה של הרגל וב-4% לא תועדו תסמינים ברגליים בעת מאמץ.

החוקרים בחנו את התוצאים לאחר 6 ו-12 שבועות, ושישה חודשים. 92% מהמשתתפים השלימו 12 שבועות מעקב. התוצא העיקרי היה השינוי במרחק הליכה בשש דקות לאחר 12 שבועות טיפול, בהשוואה למרחק בתחילת המחקר.

לאחר 12 שבועות, שילוב אימוני הליכון עם GM-CSF לא הביא לשיפור משמעותי בתוצאות מרחק הליכה בשש דקות, בהשוואה לאימוני הליכון בלבד או יותר בהשוואה ל-GM-CSF בלבד. מתן GM-CSF בלבד לא הביא לשיפור במרחק הליכה בשש דקות בהשוואה להרצאות עם פלסבו (הבדל ממוצע של 1.4- מטרים). עם זאת, פעילות גופנית לבדה הובילה לשיפור משמעותי במרחק הליכה בשש דקות, בהשוואה להרצאות עם פלסבו (הבדל ממוצע של 33.6 מטרים).

לא תועדו הבדלים משמעותיים בהרחבת עורק ברכיאלי משנית לזרימת דם עם פעילות גופנית או טיפול ב-GM-CSF.

מתוך כנס ה-AHA

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה