Vascular Surgery

הכנסת תומכנים לעורקי החוליות עשויה להפחית הישנות אירועים מוחיים (מתוך כנס ה-ESOC)

מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-European Stroke Organization Conference עולה כי הכנסת תומכנים לעורקי החוליות בפרט במקרים של היצרות חוץ-גולגולתית הינה פרוצדורה הכרוכה בסיכון נמוך ומלווה בהיארעות מופחתת של אירועים מוחיים.

עם זאת, למחקר VIST (Vertebral artery Ischemic Stenting Trial) לא הייתה עוצמה מספקת בשל הסגרת התמיכה הכלכלית באמצע שלב הגיוס, והתוצא העיקרי לא הגיע למובהקות סטטיסטית ולכן הומלץ להשלים מחקרים נוספים בנושא.

מטרת מחקר VIST הייתה לבחון אם הכנסת תומכנים בשילוב עם הטיפול התרופתי הטוב ביותר עדיפה על טיפול תרופתי בלבד במקרים של היצרות תסמינית של עורקי החוליות. המחקר נערך ב-40 בתי חולים בבריטניה וגייס חולים בתוך שלושה חודשים מאירוע איסכמי חולף או אירוע מוחי ללא-מוגבלות של המערכת האחורית, עם היצרות של למעלה מ-50% בשל מחלה טרשתית. המשתתפים חולקו לטיפול התרופתי הטוב ביותר בלבד או עם הכנסת תומכנים.

החוקרים קיוו לגייס 540 חולים אך הגיוס היה איטי וכתוצאה מקשיי מימון, הופסק לאחר גיוס 182 חולים. ההחלטה התקבלה להמשיך לעקוב אחר החולים עד להשלמת מעקב של שנה אחת.

המאפיינים הבסיסיים היו מאוזנים, כאשר עם 80% היצרות חוץ-גולגולתית בשתי הקבוצות. חריג אחד היה הזמן מאז התסמינים האחרונים, שהיה קצר יותר בקבוצת ההתערבות (29 לעומת 42 ימים). מכאן עולה כי בקבוצת ההתערבות הסיכון עשוי היה להיות גדול יותר, שכן ידוע כי הסיכון תלוי מאוד בזמן שחלף מאז הופעת התסמינים. לא תוארו הבדלים בטיפול התרופתי, כולל טיפול לאיזון לחץ דם או סטטינים.

המשתתפים היו במעקב למשך חציון של 3.5 שנים. יש לציין כי 31 חולים שחולקו באקראי לקבוצת ההתערבות לא עברו פרוצדורת הכנסת תומכנים מאחר ולאחר אנגיוגרפיה לא הייתה עדות להיצרות של 50% ומעלה.

באשר לסיכון עקב הפרוצדורה, ב-48 החולים עם היצרות חוץ-גולגולתית שהשלימו הכנסת תומכנים, לא תוארו אירועים מוחיים או סיבוכים מג’וריים. מבין 13 החולים עם היצרות תוך-גולגולתית לאחר הכנסת תומכנים תוארו שני מקרים של אירוע מוחי (אחד מהם היה פטאלי).

תוצא הסיום העיקרי היה כל אירוע מוחי במהלך המעקב. מהתוצאות עלה כי תועדו 12 אירועים מוחיים מבין 291 שנות מעקב בקבוצת הטיפול התרופתי ו-5 אירועים מוחיים מבין 308 שנות מעקב בקבוצת הטיפול בתומכנים. מכאן עלה יחס סיכון של 0.40 בקבוצת ההתערבות, מגמה שלא הייתה מובהקת סטטיסטית, וירידה אבסולוטית של 25 אירועי םמוחיים ל-1000 שנות אדם.

עם זאת, לאחר תקנון לימים מאז התסמינים האחרונים ועד ההקצאה האקראית התוצאות הפכו משמעותיות עם יחס סיכון של 0.34. כמו כן, בניתוח פוסט-הוק שהוגבל לחולים שחולקו באקראי בתוך שבועיים מהאירוע המוחי האחרון, תועדו שמונה אירועים מוחיים ב-30 חולים תחת טיפול תרופתי בלבד, בהשוואה ל-4 אירועים מוחיים ב-47 חולם לאחר הכנסת תומכנים, עם יחס סיכון לתוצא העיקרי של 0.30.

מניתוחים נוספים של הנתונים עלה כי הכנסת תומכנים עשויה להיות עדיפה במקרים של היצרות חוץ-גולגולתית (יחס סיכון של 0.37), במקום היצרות תוך-גולגולתית (יחס  סיכון של 0.47), אך ממצאים אלו מבוססים על מספרים קטנים מאוד.

מתוך כנס ה- European Stroke Organization Conference

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה