Vascular Surgery

התועלת של גישה שמרנית לטיפול במומים עורקיים-ורידיים במוח (JAMA)

גישה שמרנית לטיפול במום עורקי-ורידי במוח (Brain Arteriovenous Malformation) מלווה בתוצאות טובות יותר בטווח הארוך, בהשוואה לטיפול התערבותי בחולים שהיו במעקב למשך עד 12 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת JAMA.

הדמיון בתוצאות המחקר הנוכחי לממצאי מחקר ARUBA וההבדל העקבי בין התוצאות של גישה שמרנית והתערבות במהלך 12 שנות מעקב במחקר, תומכים בעדיפות של גישה שמרנית על-פני התערבות במקרים של מום עורקי-ורידי ללא קרע.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מומחים אלו מלווים בסיכון שנתי לדימום תוך-גולגולתי של 1%; עם זאת, ממחקרים עולה כי הדימום עלול להיות פטאלי ב-12% מהמקרים, וההחלטה על גישה הולמת במצבים אלו עשויה להיות מאתגרת.

מדגם המחקר כלל 204 חולים בגילאי 16 שנים ומעלה, עם אבחנה של bAVM ללא קרע, בין 1999 ועד 2003 או בין 2006 ועד 2010, שהיו במעקב למשך 12 שנים.

מבין החולים, 101 היו מיועדים לגישה שמרנית (5 מהם עברו בסופו של דבר התערבות לאור דימום תוך-גולגולתי במהלך המעקב) ו-103 עברו התערבות. ההתערבויות כללו אמבוליזציה אנדווסקולארית, הסרה נוירו-כירורגית, ו/או רדיו-כירורגיה סטריאוטקטית.

לאחר חציון מעקב של 6.9 שנים, כאשר 94% מהמשתתפים השלימו את המחקר,  במשתתפים בקבוצת הטיפול השמרני תועד שיעור נמוך יותר של התקדמות לתוצא הסיום העיקרי של מוגבלות ממושכת או תמותה במהלך ארבע שנות המעקב הראשונות, בהשוואה לאלו בקבוצת ההתערבות (36 לעומת 39 אירועים, יחס סיכון מתוקן של 0.59). עם זאת, השיעורים היו דומים לאחר ארבע שנות המעקב הראשונות.

טיפול שמרני לווה בשיעור נמוך יותר של התוצא המשני של אירוע מוחי תסמיני, לא-פטאלי, או תמותה עקב AVM, מפרצת עורקית נלווית, או התערבות במהלך 12 שנות המעקב הראשונות (14 לעומת 38 אירועים בקבוצת ההתערבות, יחס סיכון מתוקן של 0.37).

חולים בקבוצת ההתערבות היו צעירים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של חולים שהתייצגו עם אירוע פרכוסי וחולים שעברו אנגיוגרפיה בצנתור. כמו כן, שיעור החולים עם מפרצת בקוטר מקסימאלי של 6 ס”מ ומעלה היה נמוך יותר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים בגילאי 16 שנים ומעלה, שאובחנו עם מום עורקי-ורידי מוחי, ללא קרע, גישת טיפול שמרנית לוותה בתוצאות קליניות טובות יותר לאור 12 שנים, בהשוואה להתערבות. הם קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.

JAMA. 2014;311:1661-1669

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה