Vascular Surgery

הערכת תוצאות טיפול תרופתי אגרסיבי בחולים עם היצרות עורקים תוך-גולגולתיים (Lancet)

ממצאי מחקר SAMMPRIS (Stenting and Aggressive Medical Management for Preventing Recurrent Stroke in Intracranial Stenosis), שפורסמו בכתב העת Lancet, מעידים כי העדיפות של טיפול תרופתי אגרסיבי על-פני טיפול דומה עם הכנסת תומכנים בחולים עם אירועים מוחיים או התקף איסכמי חולף (TIA או Transient Ischemic Attack) עקב היצרות של עורק תוך-גולגולתי מג’ורי, נכונה גם לאחר ארבע שנים.

החוקרים מצאו כי שיעור האירועים בקבוצת החולים שקיבלו טיפול תרופתי נותר נמוך באופן משמעותי, כמעט מחצית מהשיעור הצפוי על-סמך מחקרים פרוספקטיביים קודמים, באיכות טובה.

מחקר SAMPRISS הינו מחקר רב-מרכזי שהחל בשנת 2008 עם גיוס חולים בגילאי 30-80 שנים, עם TIA או אירוע מוחי ללא מוגבלות בתוך 30 ימים, שיוחסו להיצרות טרשתית בהיקף של 70-99% בעורק תוך-גולגולתי מג’ורי. חולים אלו חולקו באקראי לקבוצת טיפול תרופתי אגרסיבי או לקבוצת התערבות עם הכנסת תומכנים.

הטיפול התרופתי כלל טיפול נוגד-טסיות משולב (קלופידוגרל למשך 90 ימים, אספירין למשך כל תקופת המעקב), טיפול בגורמי סיכון שהיה מכוון בעיקר לאיזון לחץ הדם הסיסטולי וערכי LDL, ושינוי אורחות חיים.

מתוצאות מוקדמות של המחקר עלה כי לאחר 30 ימים, 33 מבין 224 חולים בקבוצת טיפול בתומכנים (14.7%) ו-13 מבין 227 החולים בקבוצת הטיפול התרופתי (5.8%) הלכו לעולמם או פיתחו אירוע מוחי, אך לא היו נתונים מספקים בכדי לקבוע אם להכנסת תומכנים תועלת כלשהי בטווח הארוך. כעת מדווחים החוקרים על התוצאות ארוכות הטווח של החולים במחקר זה.

451 חולים זמן קצר לאחר TIA או אירוע מוחי עקב היצרות 70-99% של עורק תוך-גולגולתי מג’ורי חולקו באקראי לטיפול תרופתי אגרסיבי (טיפול נוגד טסיות, טיפול אינטנסיבי לאיזון גורמי סיכון למחלות כלי דם, ותוכניות לשינוי אורחות חיים), או טיפול תרופתי אגרסיבי עם הכנסת תומכן Wingspan. תוצא הסיום העיקרי היה אחד מהבאים: אירוע מוחי או תמותה בתוך שלושים ימים מההקצאה האקראית, אירוע מוחי איסכמי באזור של העורק המדובר מעבר לשלושים ימים לאחר ההקצאה האקראית, או אירוע מוחי או תמותה בתוך שלושים ימים מפרוצדורת רה-וסקולריזציה של הנגע המדובר במהלך המעקב.

במהלך חציון מעקב של 32.4 חודשים, תוצא הסיום העיקרי תועד ב-34 מבין 227 החולים בקבוצת הטיפול התרופתי (15%) ו-52 מבין 224 החולים בקבוצת הטיפול בתומכנים (23%). הסבירות המצטברת לתוצאי הסיום העיקריים הייתה קטנה יותר בקבוצת הטיפול התרופתי, בהשוואה לקבוצת החולים שעברו PTAS (Percutaneous Transluminal Angioplasty and Stenting). מעבר לשלושים ימים, תוצא הסיום העיקרי תועד ב-21 מבין 210 החולים בקבוצת הטיפול התרופתי (10%) ו-19 מבין 191 החולים בקבוצת הטיפול בתומכנים (10%). ההבדלים האבסולוטיים בשיעורי תוצא הסיום העיקרי בין שתי הקבוצות עמדו על 7.1% לאחר שנה (p=0.0428), 6.5% לאחר שנתיים (-0.5 13.5%) ו-9.0% לאחר שלוש שנים (1.5-16.5%).

שיעורי הסיבוכים היו גבוהים יותר בחולים לאחר הכנסת תומכנים, בהשוואה לחולים שטופלו תרופתית: אירוע מוחי מכל סוג (26% לעומת 19%, P=0.0468) ודימומים מג’וריים (13% לעומת 4%, p=0.0009).

החוקרים מסכמים וכותבים כי התועלת המוקדמת של טיפול תרופתי אגרסיבי, בהשוואה להכנסת תומכן Wingspan בחולים בסיכון גבוה עם היצרות תוך-גולגולתית, נותרה על כנה גם במהלך מעקב ממושך. הממצאים תומכים בטיפול תרופתי אגרסיבי, במקום הכנסת תומכנים, בחולים בסיכון גבוה עם היצרות טרשתית של עורקים תוך-גולגולתיים.

The Lancet, Early Online Publication, 26 October 2013

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה