Vascular Surgery

הערכת תוצאות טיפול אנדווסקולארי בקשישים לאחר אירוע מוחי (World Congress of Neurology)

ברבע מכלל החולים לאחר אירועים מוחיים בגילאי שמונים ומעלה שעברו טיפול אנדווסקולארי לאחר תרומבוליזה תועדה החלמה תפקודית טובה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס ה-WCN (World Congress of Neurology).

מבין 28 חולים כאלו שטופלו במרכז רפואי באוסטריה, ב-24% מדד Modified Rankin עמד על 2 ומטה, כאשר נבדק שלושה חודשים לאחר הטיפול למרות שתרומבקטומיה הייתה מוצלח טכנית בהשבת זרימת הדם ב-68% מהחולים. בחולים מתחת לגיל שישים שטופלו במרכז הרואי, רה-קנליזציה מוצלחת תועדה בשיעור דומה (71%), אך ב-66% מהחולים מדד Modified Rankin עמד על 2 ומטה לאחר שלושה חודשים.

כאשר החוקרים התמקדו רק בחולים עם רה-קנליזציה מוצלחת, ב-31% מהקשישים תועדו תוצאות טובות לאחר שלושה חודשים, בהשוואה ל-71% מהחולים מתחת לגיל שישים (p=0.004).

במחקר הנוכחי, 166 חולים לאחר אירוע מוחי עברו טיפול תרומבוליטי ולאחר מכן טיפול אנדווסקולארי, בתקופה שבין דצמבר 2009 ועד פברואר 2013. התקן Trevo שימש לטיפול האנדווסקולארי.

המשתתפים סווג לקבוצות גיל מתחת ל-60, בין 60-79 שנים וגילאי 80 ומעלה. חציון מדד NIHSS (NIH Stroke Scale) בשלוש הקבוצות היה דומה סביב 18 נקודות. גורמים אחרים היו דומים גם כן, כולל הזמן מהופעת התסמינים עד לאשפוז, זמן דלת-עד-מחט, מיקום החסימה וזמן הפרוצדורה.

שיעור הסיבוכים סביב הפרוצדורה היה דומה גם כן, למעט פרפורציה של כלי דם, שהייתה נפוצה יותר בקשישים (11% לעומת 0% בחולים מתחת לגיל 60 ו-2% באלו בגילאי 60-79).

עם זאת, תוארו מספר הבדלים משמעותיים בין שלוש הקבוצות, בעיקר בהשוואת הקבוצה הצעירה והמבוגרת.

אעפ”י שחציון מדד NIHSS היה דומה בעת הקבלה, הערכים היו הרבה יותר נמוכים בקבוצת החולים מתחת לגיל 60 בעת השחרור (חציון של עשר נקודות), אך ירדו רק מעט באלו בגילאי 80 (חציון של 16 נקודות, p=0.06).

שיעורי התמותה היו גם כן גבוהים יותר משמעותית בחולים המבוגרים, עם שכיחות של 36% בהשוואה ל-14% באלו בגילאי 60-79 שנים ו-8% באלו מתחת לגיל 60.

דפוס שיעורי התמותה נותר דומה כאשר החוקרים התמקדו בחולים עם רה-קנליזציה מוצלחת (19% בקבוצת המבוגרת לעומת 0% באלו בגילאי 60-79 שנים ו-3% באלו מתחת לגיל 60).

החוקרים מציעים כי לאור התוצאות, תרומבקטומיה בקשישים תישמר רק לחולים עם גורמי הסיכון החיוביים ביותר בעת הטיפול, דוגמת מעט מחלות רקע. עם זאת, באותה נשימה הם מוסיפים כי גיל לבדו אינו מהווה התווית נגד מוחלטת לטיפול.

WCN 2013

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה