Vascular Surgery

מקומו של טיפול אנדווסקולארי לאחר כשלון טיפול תרומבוליטי באירועים מוחיים (World Congress of Neurology)

טיפול אנדווסקולארי בחולים לאחר אירועים מוחיים לאחר כשלון טיפול תרומבוליטי ראשוני ב-tPA הביא, במרבית המקרים, לתוצאות טובות לאחר שלושה חודשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-World Congress of Neurology.

מבין 23 חולים לאחר אירועים מוחיים במחקר פרוספקטיבי רב-מרכזי, 15 דורגו עם מדד Modified Rankin של 2 ומטה, כאשר נבחנו שלושה חודשים לאחר כשלון טיפול תרומבוליטי ולאחריו התערבות מכאנית להסרת הקריש.

רה-קנליזציה הושגה עם הסרת הקריש ב-20 חולים. שישה חולים הלכו לעולמם בתוך שלושה חודשים, ושני חולים אחרים שרדו עם מדד Modified Rankin של 3.

החוקרים הסבירו כי המחקר נמשך בימים אלו, וכי כאשר מספר מספק של חולים יטופלו בפרוטוקול המחקר, הם יערכו ניתוח סטטיסטיים נוספים של הממצאים.

מקומם של פרוצדורות אנדווסקולאריות בטיפול באירועים מוחיים איסכמיים היה שנוי במחלוקת, בעיקר לאור מחקר שפורסם מוקדם יותר השנה בכתב העת New England Journal of Medicine, בו באוכלוסיה הכללית של חולים עם אירועים מוחיים איסכמיים, הוספת תרומבקטומיה לתרומבוליזה תרופתית לא הביאה לשיפור התוצאות בהשוואה לתרומבוליזה בלבד.

במחקר הנוכחי החוקרים החלו בגיוס חולים באוגוסט 2011, לפני שפורסמו תוצאות מחקרים גדולים בנושא. חולים עם חסימה של עורק התרדמה הפנימי, בחלקו התוך-גולגולתי, או פרוקסימאלית ב-MCA (Middle Cerebral Artery), נכללו במחקר, כאשר tPA שניתן בתוך 4.5 שעות מהופעת האירוע המוחי לא הביא להשבת זרימת הדם. חולים אלו עברו תרומבקטומיה מכאנית באמצעות מערכת Solitiare FR.

החוקרים ערכו בדיקות MRI ו-MRA לאחר הפרוצדורות, וכן הערכת קליניות שלושה ושישה חודשים לאחר מכן.

25 חולים לקחו חלק במחקר (תשעה גברים), אך tPA לא בוצע בשני חולים. גיל החולים הממוצע עמד על 68 חולים, עם מדד NIHSS (NIH Stroke Scale) ממוצע של 15. הזמן הממוצע מהופעת האירוע המוחי ועד לתרומבוליזה עמד על 104 דקות והזמן הממוצע מהופעת התסמינים עד תרומבקטומיה עמד על 254 דקות.

עשרה חולים פיתחו דימומים תוך-מוחיים לאחר תרומבקטומיה, אך ללא החמרה קלינית. על-בסיס תוצאות בדיקת ה-CT, שישה מאירועים אלו סווגו בדרגה 2 לפי מדד ECASS וארבעה סווגו בדרגה 1.

שיעורי רה-קנליזציה של כ-80% היו דומים לאלו שתועדו במחקרי SWIFT ו-TREVO2, והתוצאות הטובות במחקר הנוכחי עלו ברבה על התוצאות באותם מחקרים (שניהם הצביעו על שיעורים שנעו סביב 40%).

החוקרים מצאו עוד כי שיעורי התמותה במחקר הנוכחי היו גבוהים יותר משיעורי התמותה במחקר SWIFT, אך נמוכים יותר משיעורי התמותה במחקר TREVO2.

החוקרים קוראים לנקוט משנה זהירות בפירוש תוצאות המחקר, לאור מספר המשתתפים המועט בשלב זה, אך מעידים כי מדובר במגמה חיובית עם שיעור סיבוכים מתקבל על הדעת.

WCN 2013

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה