תומכנים מצופי-תרופה עשויים להיות עדיפים על תומכני מתכת ערומים בטיפול בחולים עם איסכמיה כרונית של הגפיים התחתונות, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה, שפורסמו במהדורת אפריל של כתב העת Journal of Endovascular Surgery.
החוקרים מציינים כי עם העלייה בשכיחות סוכרת, כך גם צפויה עליה בשכיחות איסכמיה קריטית של הגפה. הם מוסיפים כי למרות ששחזור כירורגי של עורקים חסומים היווה את הגישה הטיפולית הטובה ביותר במקרים אלו, תומכנים עשויים להביא לתוצאות דומות, או אף טובות יותר, עם היתרון עקב העדר טראומה ניתוחית.
עם זאת, ישנה מחלוקת בנוגע לעדיפות של תומכנים מצופי-תרופה על תומכני-מתכת ערומים, במונחים של תועלת קלינית בחולים עם איסכמיה קריטית של הגפה.
במטרה לקבוע אם תומכנים מצופי-תרופה או תומכני מתכת ערומים מביאים לתוצאות טובות יותר, החוקרים ערכו מטה-אנליזה שכלל שישה מחקרים: 4 מחקרים אקראיים ושני מחקרים תצפיתיים. בסה”כ, החוקרים בחנו את הנתונים אודו 544 חולים.
החוקרים מדווחים כי בחולים לאחר השתלת תומכן מצופה תרופה התוצאות היו טובות יותר משמעותית, בהשוואה לחולים לאחר השתלת תומכן מתכת ערום – ההבדלים בפטנטיות ראשונית: יחס סיכויים של 4.511 (p<0.001, מספר חולים נדרש לטיפול של 3.5); העדר צורך ברה-וסקולריזציה של נגע המטרה: יחס סיכויים של 3.238 (p<0.001, מספר חולים נדרש לטיפול של 6); שיפור קליני לאחר שנה אחת: יחס סיכויים של 1.792 (p=0.036, מספר חולים נדרש לטיפול של 7.3).
לא זוהו הבדלים משמעותיים בשיעורי הצלת הגפה או בשיעורי ההישרדות הכוללים לאחר שנה אחת.
כמו כן החוקרים כותבים כי למרות שהסקירה כללה רק תוצאות לאחר שנה אחת, עדיין לממצאים יש חשיבות רבה בעיניהם, מאחר שהדגימה תוצאות חיוביות עם תומכנים מצופי-תרופה, בהשוואה לתומכני מתכת ערומים, לאחר שנה אחת. עם זאת, נותר עוד לקבוע אם שיפור במדדים אלו יבוא לידי ביטוי במדדים קליניים, דוגמת הצלת גפה וריפוי פצע.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!