השוואה בין תיקון פתוח ותיקון אנדווסקולארי של מפרצת באבי העורקים הבטני (N Engl J Med)

מתוצאות מחקר OVER (Open Versus Endovascular Repair), שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine, עולה כי שיעורי ההישרדות בטווח הארוך דומים עם תיקון אנדווסקולארי ותיקון פתוח של מפרצת באבי העורקים הבטני. החוקרים כותבים כי המסר החשוב ביותר של המחקר הוא כי יש לתת את אפשרות הבחירה לחולים, בשילוב עם הרופא המטפל, בהחלטה על סוג הפרוצדורה.

לפי מסר חשוב נוסף העולה מתוצאות המחקר, אין לבחור באפשרות של תיקון אנדווסקולארי בקבוצה חדשה של מטופלים שהם מבוגרים יותר וחולים יותר, מאחר שנראה כי חולים אלו אינם נהנים מיתרונות הפרוצדורה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מפרצת של אבי העורקים הבטני (AAA או Abdominal Aortic Aneurysm) הינה מחלה וסקולארית, שלרוב שפירה, אך הסימן הראשון לתסמינים הוא לרוב קרע קטלני. לכן, כל שנה כ-40,000 חולים בארצות הברית עוברים תיקון של מפרצת זו. עם זאת, ניתוח פתוח לתיקון המפרצת כרוך בתחלואה רבה ונחשב ניתוח אלקטיבי בסיכון גבוה. תיקון אנדווסקולארי הוצג בשנות התשעים של המאה הקודמת, כגישה פחות פולשנית, ושלושה מחקרים השוו בין שתי הפרוצדורות.

מחקר OVER הוא הגדול מבין מחקרים אלו; 881 חולים עם מפרצת תסמינית שהיו מועמדים לשתי הפרוצדורות, חולקו באקראי לניתוח פתוח (437 חולים) או תיקון אנדווסקולארי (444 חולים) והיו במעקב למשך עד תשע שנים. החולים נבחרו מ-42 מרכזים בארצות הברית והיו בגילאי 49 ומעלה בעת ההרשמה. למעלה מ-95% מהחולים עברו את התיקון הנדרש.

התוצא העיקרי היה שיעורי התמותה מכל-סיבה; תועדו 146 מקרי תמותה בכל קבוצה (יחס סיכון של 0.97 בהשוואת תיקון אנדווסקולארי לעומת ניתוח פתוח).

תועדו 10 מקרי תמותה על-רקע המפרצת בקבוצת הטיפול האנדווסקולארי (2.3%), לעומת 16 מקרי תמותה עם ניתוח פתוח (3.7%), הבדל שלא היה מובהק סטטיסטית (p=0.22). החוקרים מדווחים על תיעוד של שישה מקרים של קרע של מפרצת בקבוצת התיקון האנדווסקולארי, כאשר עם ניתוח פתוח לא תועדו מקרים דומים (p=0.03).

דפוס הממצאים היה דומה לשני המחקרים האחרים, EVAR1 (United Kingdom Endovascular Repair 1) ו-DREAM (Dutch Randomized Endovascular Aneurysm Management). החוקרים ממחקר OVER דיווחו בעבר אל ירידה בשיעורי התמותה הבתר-ניתוחית עם תיקון אנדווסקולארי, שנותרה לאחר שנתיים (יחס סיכון של 0.63, p=0.04) ולאחר שלוש שנים (יחס סיכון של 0.72, p=0.05), אך לא לאחר מכן.

החוקרים מדווחים על אינטראקציה משמעותית בין גיל החולה וסוג הטיפול במחקר OVER. שיעורי ההישרדות היו טובים יותר בחולים מתחת לגיל 70 שנים עם תיקון אנדווסקולארי, אך נטו להיות טובים יותר עם ניתוח פתוח באלו בגילאי 70 ומעלה.

למרות שהמחקר לא התמקד באופן ספציפי בחולים שאינם מועמדים לניתוח פתוח בשל מחלתם או גיל מתקדם, הממצאים לפיהם בחולים צעירים יותר שיעורי ההישרדות בטווח הארוך היו טובים יותר לאחר תיקון אנדווסקולארי, תומכים במסקנה של מחקר UK EVAR-2, בו נבחנה אפשרות תיקון אנדוווסקולארי בחולים שאינם מתאימים לניתוח, אך מצא כי אין עדויות לכך.

החוקרים מסכמים וכותבים כי במידה והחולה אינו מועמד לניתוח פתוח בשל גילו או מצבו הרפואי, אזי אין מקום לשקול תיקון אנדווסקולארי.

N Engl J Med 2012; 367:1988-97.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן