מסקירה חדשה של נתוני Medicare עולה כי בעקבות הכנסת תומכנים לעורקי התרדמה במבוגרים, שיעורי התמותה לאחר 30 ימים גבוהים יותר בעקבות פרוצדורה שבוצעה על-ידי רופאים שערכו פחות משישה ניתוחים בשנה, או מתמחים חסרי ניסיון. הממצאים פורסמו בכתב העת Journal of the American Medical Association.
לאחר תקנון, החוקרים מדווחים כי בחולים שטופלו במרכזים בעלי נפח חולים קטן מאוד, הסיכון לתמותה לאחר 30 ימים כפולים, בהשוואה לסיכון של חולים שטופלו במרכזים בעלי נפחי חולים גדולים. בדומה, הסיכון לתמותה לאחר 30 ימים עלה ב-70% בעקבות ניתוח ע”י מנתח בשלב מוקדם במהלך הכשרתו (במהלך 11 הפרוצדורות הראשונות בקריירה שלו), לעומת מנתח בשלב מתקדם יותר במהלך הכשרתו.
במחקר הנוכחי, התבססו החוקרים על נתוני מבוטחים ב-Medicare, במטרה להעריך את דפוסי הפרוצדורות להכנסת תומכנים לעורקי התרדמה, ואת התוצאות, בקשישים בסיכון גבוה. כל המשתתפים היו בגיל 65 ומעלה בעת ביצוע הפרוצדורה, בין השנים 2005-2007.
החוקרים זיהו כ-24,000 חולים שעברו את הפרוצדורה בידיהם של 2339 מנתחים. בין אלו נכללו 11,846 פרוצדורות שבוצעו ע”י 1792 מנתחים חדשים, שביצעו לראשונה את הפרוצדורה.
גיל המשתתפים הממוצע בתחילת המחקר עמד על 76.2 שנים; 40.2% היו נשים. חציון נפח הפרוצדורות השנתי עמד על 3.0 פרוצדורות. 639 מנתחים (27.3%) ביצעו 6 פרוצדורות ומעלה ו-272 מנתחים (11.6%) ביצעו 12 פרוצדורות ומעלה, בכל שנה.
שיעורי התמותה לאחר 30 ימים עמדו על 1.9% (461 חולים), כאשר ב-1173 ניתוחים (4.8%) המנתחים לא הצליחו להשתמש בהתקן להגנה מפני תסחיפים.
החוקרים מדווחים כי התמותה עלתה עם נפח הפרוצדורות שבוצעו במרכזים הרפואיים. לאחר תקנון רב-משתנים, בקרב חולים שטופלו ע”י מנתחים שביצעו פחות משש פרוצדורות בשנה, הסיכון לתמותה היה כמעט כפול, בהשוואה לסיכון בחולים שטופלו ע”י מנתחים שביצעו 24 פרוצדורות שנתיות ומעלה (יחס סיכויים מתוקן של 1.9, p<0.001).
שיעורי התמותה לאחר שלושים ימים היה גבוהים יותר בקרב חולים שטופלו ע”י מנתח לא-מנוסה (יחס סיכויים של 1.7, p=0.001).
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!