חוקרים מבייג’ין מדווחים במאמר חדש שפורסם במהדורת 9 בנובמבר של Journal of the American College of Cardiology כי הפטנטיות של ורידי הספנה המשמשים לניתוח מעקפים של העורקים הכלילים טובים יותר בשלושת החודשים לאחר הניתוח, כאשר החולים מטופלים בשילוב אספירין וקלופידוגרל, במקום אספירין בלבד.
החוקרים מציינים את שיעור הגבוה של חסימות שתלים ורידיים לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים, וכי טיפול נוגד-טסיות בשילוב אספירין ו/או קלופידוגרל מפחית אירועים איסכמיים בחולים עם מחלה קרדיווסקולארית. עם זאת, עד כה לא נערכו מחקרים פרוספקטיביים להערכת ההשפעה הסינרגיסטית של אספירין עם קלופידוגרל על פטנטיות שתלי ורידי הספנה לאחר ניתוח מעקפים.
במסגרת המחקר חולקו באקראי 249 חולים לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים לטיפול באספירין במינון 100 מ”ג ליום, עם קלופידוגרל במינון 75 מ”ג ביום, או אספירין במינון 100 מ”ג ליום בלבד. הטיפול ניתן מוקדם ככל הניתן לאחר הבטחת יציבות קלינית ותפוקה בנקז חזה של מתחת ל-30 מ”ל לשעה, למשך לפחות שעתיים.
שלושה חודשים לאחר הניתוח, 224 מהחולים עברו בדיקת CT-Angiography שהדגימה פטנטיות של שתלי העורקים ב-91.6% מהמטופלים באספירין עם קלופידוגרל, בהשוואה ל-85.7% מהמטופלים באספירין בלבד. מניתוח רב-משתנים עולה כי טיפול נוגד-טסיות כפול הביא לעליה של כמעט פי שתיים בסבירות לפטנטיות של השתל (סיכון יחסי של 1.996, p=0.045).
עם זאת, לא תועדו הבדלים מובהקים בין הקבוצות מבחינת שיעור הסיבוכים הלבביים (תמותה לבבית, אוטם לבבי, או צורך ברה-וסקולריזציה), ככל הנראה בשל גודל המדגם הבינוני ומשך המעקב הקצר.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!