לטיפול תוך-ורידי ב-MgSO4 (Magnesium Sulfate) אין תועלת בחולים לאחר דמם תת-עכבישי חריף על-רקע מפרצת מוחית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש בשלב III, שפורסמו ב-Stroke.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעשור האחרון, מספר מחקרים העלו את האפשרות כי MgSO4 עשוי להפחית את האיסכמיה המוחית המאוחרת ולשפר את התוצאות לאחר סוג שבץ זה. במטרה לאשר ממצאים אלו, החוקרים בחנו את התוצאות לאחר 6 חודשים ב-327 חולים שחולקו באקראי בתוך 48 שעות מהופעת הדימום לטיפול ב-MgSO4 (n=169) או נוזלים בלבד (n=158).
בעשרה מרכזי מחקר, החוקרים טיפלו בחולים ב-MgSO4 שניתן במנת העמסה של 20 מילימול במהלך 30 דקות ולאחריה עירוי רציף של 80 מילימול ביום, תוך התאמה להעלאת ריכוז מגנזיום בדם לכפי שתיים מהריכוז הבסיסי, אך פחות מ-2.5 מילימול לליטר.
הטיפול ניתן למשך 10-14 ימים. כל החולים טופלו ב-Nimodipine במינון 60 מ”ג כל ארבע שעות, במידה ולחץ הדם היה יציב. החוקרים הגדירו תוצאות חיוביות בנוכחות מדד Extended Glasgow Outcome Scale של 5-8 לאחר שישה חודשים.
החוקרים מדווחים כי שיעור התוצאות החיוביות היה דומה בכל קבוצה: 64% בקרב המטופלים ב-Magnesium Sulfate ו-63% בקבוצת הפלסבו.
לא זוהה שינוי בתוצאות לפי גיל החולה, חומרת השבץ, מצב יתר לחץ דם לפני האירוע המוחי, או נוכחות או העדר המטומה דימום תוך-מוחי או דימום תוך-חדרי. בדומה, מיקום וגודל המפרצת או סוג הטיפול לא השפיעו על התוצאות.
יתרה מזאת, לא זוהו הבדלים בין הקבוצות מבחינת היעדים המשניים, כולל שיעור החולים עם וזוספאזם קליני ויכולת לבצע פעילויות בסיסיות של חיי היומיום באופן עצמאי.
החוקרים מעלים את האפשרות כי הממצאים השליליים נובעים מחדירה ירודה של MgSO4 לנוזל השדרה. תוצאות טובות יותר ייתכנו לאחר עירוי לתוך הציסטרנות או התחלת טיפול בשלב מוקדם יותר. עם זאת, החוקרים מסכמים, התוצאות אינן תומכות בתועלת משמעותית של עירוי תוך-ורידי של Magnesium Sulfate, בהשוואה לפלסבו, בחולים עם דימום תת-עכבישי חריף, על רקע מפרצת מוחית.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!