מנתונים שפורסמו בכתב העת American Journal of Medicine עולה כי בחולים עם פרפור פרוזדורים והיסטוריה של מחלת כלי דם תועדו תוצאות ארוכות-טווח גרועות יותר, בהשוואה לפרוגנוזה של חולים עם פרפור פרוזדורים ללא היסטוריה של מחלת כלי דם.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים עם פרפור פרוזדורים סובלים ממחלת כלי דם נלווית. היעילות והבטיחות של סוגים שונים של נוגדי-דיכאון פומיים באוכלוסייה זו לא נבחנו בעבר.
מבוגרים עם אבחנה חדשה של פרפור פרוזדורים גויסו למחקר הפרוספקטיבי, GARFIELD-AF, והיו במעקב לאורך 24 חודשים. ניתוח סטטיסטי מתוקן שימש להערכת הקשר בין מחלת כלי דם עם התוצאות הקליניות. תוצאות טיפול נוגד-קרישה פומי ותוצאות נוגדי-קרישה פומיים ישירים לעומת אנטגוניסטים של וויטמין K.
מדגם המחקר כלל 51,574 מבוגרים עם פרפור פרוזדורים, כאשר ברבע מהם (25.9%) עדות למחלת כלי דם.
חולים עם פרפור פרוזדורים והיסטוריה של מחלת כלי דם טופלו בשכיחות נמוכה יותר בנוגדי-קרישה פומיים, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של מחלת כלי דם (63% לעומת 73%, בהתאמה). לאורך מעקב של שנתיים, בחולים עם מחלת כלי דם תועד סיכון גבוה יותר לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 1.30, רווח בר-סמך 95% של 1.16-1.47) ותמותה קרדיווסקולארית (יחס סיכון של 1.59, רווח בר-סמך 95% של 1.28-1.97).
טיפול בנוגדי-קרישה פומיים לווה בירידה משמעותית בסיכון לתמותה מכל-סיבה ואירוע מוחי שאינו-המורגי, לצד סיכון מוגבר לאירועי דמם מג’ורי בחולים ללא מחלת כלי דם.
בחולים עם היסטוריה של מחלת כלי דם תועדה מגמה דומה אך לא מובהקת סטטיסטית בסיכון לאירוע מוחי ודימום מג’ורי. בחולים אלו שטופלו בנוגדי-קרישה פומיים ישירים לעומת אנטגוניסטים של וויטמין K תועד סיכון נמוך יותר משמעותית לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 0.74, רווח בר-סמך 95% של 0.61-0.90) ודימומים מג’וריים (יחס סיכון של 0.45, רווח בר-סמך 95% של 0.29-0.70).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על ההשפעה הפרוגנוסטית השלילית של היסטוריה של מחלת כלי דם בחולים עם פרפור פרוזדורים. הקשר בין נוגדי-קרישה פומיים ישירים לעומת אנטגוניסטים לוויטמין K ובין התוצאות הקליניות היה בולט יותר בחולים עם פרפור פרוזדורים ומחלת כלי דם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!