במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis & Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב-Tocilizumab (אקטמרה) מלווה בירידה משמעותית בהמוגלובין מסוכרר בחולים עם Giant Cell Arteritis (או GCA), ללא תלות בחשיפה לסטרואידים.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של סטרואידים ו- Tocilizumab, מעכב קולטן IL-6, על ריכוז המוגלובין מסוכרר במהלך הפחתת מינון טיפול בסטרואידים.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות חולים ממחקר GiACTA (טיפול ב- Tocilizumab בחולים עם GCA) במטרה לקבוע את ההשפעה של גורמים גליקמיים ושאינם גליקמיים על שינויים בהמוגלובין מסוכרר לאורך 52 שבועות המחקר. החולים חולקו באקראי לקבלת Tocilizumab או פלסבו בנוסף לסטרואידים. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין המוגלובין מסוכרר ובין מינון יומי של גלוקוקורטיקואידים, הקצאה אקראית לטיפול ב- Tocilizumab וספירת כדוריות דם אדומות בחולים עם וללא סוכרת בתחילת המחקר ולאורך 52 שבועות.
מדגם המחקר כלל 209 חולים, כאשר חציון ריכוז המוגלובין מסוכרר ירד ב-0.50% (p<0.01) בזרוע הטיפול ב- Tocilizumab עם סטרואידים וב-0.10% (p<0.01) בזרוע טיפול בסטרואידים בלבד. הקצאה אקראית למשלב Tocilizumab עם סטרואידים לוותה בריכוז המוגלובין מסוכרר נמוך יותר.
שינויים אלו השפיעו משמעותית על סיווג סבילות לסוכר: 42.5% מהמטופלים במשלב Tocilizumab/סטרואידים השתפרו מסטטוס טרום-סוכרת למשק סוכר תקין, זאת בהשוואה ל-12.5% בלבד מהחולים שטופלו בסטרואידים בלבד.
החוקרים זיהו קשר בין המינון היומי של סטרואידים ובין ריכוז המוגלובין מסוכרר בחולים עם סוכרת (p<0.01) ובאלו ללא סוכרת (p<0.01).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בחולים עם GCA, מתן Tocilizumab מלווה בירידה משמעותית בריכוז המוגלובין מסוכרר, ללא תלות בחשיפה לסטרואידים, זאת הודות למשלב השפעות על משק הסוכר והשפעות שאינן על משק הסוכר.
Arthritis Rheumatol. 2022 Nov 16
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!