תועלת משמעותית בשימוש ב-tPA אחרי תרומבקטומיה בשבץ (JAMA & International Stroke Conference)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

מחקר חדש שפורסם ב-JAMA הראה כי מתן תרומבוליזה תוך עורקית לאחר כריתת פקקת (תרומבקטומיה) מוצלחת בחולים עם שבץ איסכמי חריף הוביל לעלייה גדולה במספר החולים שהשיגו תוצאה נוירולוגית “מצוינת” לאחר 90 יום. התוצאות העיקריות הראו עלייה יוצאת דופן ומשמעותית של 18.4% במספר החולים שהשיגו תוצאה נוירולוגית “מצוינת”, המוגדרת כציון Rankin Scale (mRS) של 0-1, לאחר טיפול ב-Alteplase תוך-עורקי מיד לאחר כריתת פקקת. יש לציין כי תועלת זו הושגה ללא כל עלייה בדימום תוך גולגולתי. החוקר הראשי הסביר שלמרות שכריתת פקקת מכנית גורמת לשיעור גבוה של רפרפוזיה מוצלחת, רק כ-27% מהחולים נותרים ללא נכות (mRS 0-1) לאחר 3 חודשים. הוא הציע שזו יכולה להיות תוצאה של הפרעה חוזרת של המיקרו-סירקולציה למרות חידוש זרימה מלא של הכלי החסום. החוקרים הניחו כי פקקת יכולה להימשך בתוך המיקרו-סירקולציה בחולים עם אנגיוגרפיה מוחית תקינה או כמעט תקינה לאחר כריתת הפקקת, וכי פקקות קטנות יותר אלו עשויות להיות מומסות על ידי מנה של תרומבוליזה תוך עורקית.

לצורך המחקר, חולים עם שבץ איסכמי חריף שטופלו בכריתת פקקת ב-24 שעות לאחר הופעת השבץ והשיגו רפרפוזיה מוצלחת (ציון אנגיוגרפי מורחב של TICI של 2 עד 3) חולקו באופן אקראי לקבלת אלטפלז תוך-עורקי (0.225 מ”ג/ק”ג; מינון מקסימלי, 22.5 מ”ג) במשך 15 עד 30 דקות או פלצבו.

התוצאות הראו ששיעור החולים עם ציון mRS של 0 או 1 לאחר 90 ימים היה 59% (36/61) עם alteplase ו-40.4% (21/52) עם פלצבו (הפרש סיכון מתואם, 18.4%;,CI 95% 0.3% – 36.4% P = .047). שיעור החולים עם דימום תוך גולגולתי סימפטומטי בתוך 24 שעות היה 0% עם alteplase ו-3.8% עם פלצבו (הפרש סיכון, 3.8%-). התמותה לאחר 90 יום הייתה 8% עם alteplase ו-15% עם פלצבו (הפרש סיכון, 7.2%-). התוצאות הקליניות המשופרות בקבוצת ה-alteplase נראו למרות הבדלים קלים בלבד בין קבוצות הטיפול בציונים אנגיוגרפיים או בשיטות דימות אחרות, מה שמרמז כי התוצאה התפקודית המשופרת עשויה להיות מוסברת על ידי שיפור ברה-פרפוזיה המיקרו-סירקולטורית. יש לציין כי 60% מאוכלוסיית המחקר קיבלו גם IV alteplase לפני כריתת פקקת.

לכתבה ב-Medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן