תוצאות טובות יותר עם התערבות אנדווסקולארית מוקדמת לטיפול בחסימת עורק בזילארי (Circulation)

בקרב חולים עם חסימת עורק בזילארי שהופנו לטיפול אנדווסקולארי, מתן טיפול תוך זמן קצר יותר מהופעת תסמינים מלווה בתוצאות טובות יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Circulation.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסימה של העורק הבזילארי הינה אירוע חמור, ללא עדויות דפיניטיביות המסייעות בבחירת הטיפול. למרות הוכחות רבות המעידות על תוצאות טובות יותר עם זמני טיפול קצרים יותר של טיפול אנדווסקולארי בחולים עם חסימה במערכת הקדמית, לא ברור אם קיימת תועלת דומה לטיפול מוקדם במקרים של חסימה של העורק הבזילארי.

החוקרים אספו נתונים ממאגר Get With the Guidelines-Stroke בין ינואר 2015 ועד דצמבר 2019. הם זיהו חולים עם חסימה של העורק הבזילארי אשר הופנו לטיפול אנדווסקולארי בתוך 24 שעות מהופעת התסמינים. התוצאים העיקריים כללו את התמותה באשפוז, שחרור הביתה, ניידות בעת השחרור, עצמאות תפקודית בעת השחרור ודימום תוך-גולגולתי תסמיני. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין מרווח הזמן מהופעת התסמינים עד לטיפול אנדווסקולארי ובין התוצאים.

מדגם המחקר כלל 315 חולים עם חסימה של עורק בזילארי אשר הופנו לטיפול אנדווסקולארי (גיל ממוצע של 65.9 שנים, 38.8% נשים). חציון מרווח זמן מהופעת תסמינים עד טיפול אנדווסקולארי עמד על 406 דקות.

בין השנים 2015 עד 2019 תועדה עליה בחציון מרווח הזמן בין הופעת תסמינים ועד טיפול אנדווסקולארי (מ-380 ל-411 דקות, P=0.016), אך לא חל שינוי משמעותי בשיעור החולים שטופלו בתוך 6 שעות מהופעת תסמינים (48.4% ו-44.0%, בהתאמה).

לאחר תקנון מצאו החוקרים כי הסיכון לתמותה באשפוז היה נמוך יותר משמעותית (יחס סיכויים מתוקן של 0.55, רווח בר-סמך 95% של 0.45-0.68), כמו גם הסיכון לדימום תוך-גולגולתי תסמיני (יחס סיכויים מתוקן של 0.52, רווח בר-סמך 95% של 0.43-0.84), עם סיכויים גבוהים יותר משמעותית לשחרור במצב נייד (יחס סיכויים של 1.72, רווח בר-סמך 95% של 1.37-2.16), שחרור הביתה (יחס סיכויים מתוקן של 2.19, רווח בר-סמך 95% של 1.73-2.77) ועצמאות תפקודית בשחרור (יחס סיכויים מתוקן של 2.21, רווח בר-סמך 95% של 1.66-2.95) כאשר מרווח הזמן מהופעת תסמינים ועד טיפול עמד על עד 6 שעות, בהשוואה לתוצאות כאשר מרווח הזמן עלה על 6 שעות. הירידה החדה בטיב התוצאות עם כל שעה של עיכוב בטיפול תועדה בתוך שש שעות מהופעת תסמינים.

ממצאי המחקר תומכים במאמצים למתן טיפול אנדווסקולארי מהיר בחולים עם חסימה של העורק הבזילארי.

Circulation, Jan 20, 2022

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן