אימוני הליכון אך לא טיפול ב-GM-CSF מסייעים בשיפור הליכה בחולים עם מחלת עורקים היקפית (מתוך כנס ה-AHA)

זריקות תאים פרוגניטורים GM-CSF (Granulocyte-Macrophage Colony Stimulating Factor) לא סייעו לחולים עם מחלת עורקים היקפית ללכת למרחק רב יותר במבחן הליכה בשש דקות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש. עם זאת, אימוני הליכון תחת השגחה הובילו לשיפור מתון ובעל משמעות קלינית בהליכה באוכלוסיית חולים זו.

החוקרים סברו כי זריקות GM-CSF יסייעו ביצירת כלי דם חדשים בשרירי הרגליים בחולים עם מחלת עורקים היקפית. בין 2012-2016, החוקרים גייסו חולים בגילאי 55 שנים ומעלה משיקגו עם מחלת עורקים היקפית, עם ובלי תסמינים.

מדגם המחקר כלל 827 חולים אך החוקרים הוציאו מהמחקר 75% מהנבדקים, בעיקר מאחר ולא סבלו ממחלת עורקים היקפית (439 חולים). 89 חולים נוספים לא היו מעוניינים או מסוגלים להשתתף בתכניות האימונים.

בסיכומו של דבר חולקו 210 משתתפים לארבע קבוצות: GM-CSF עם אימונים (53 חולים), GM-CSF עם הרצאות (53 חולים), פעילות גופנית עם פלסבו (53 חולים), הרצאות עם פלסבו (51 חולים).

זריקות GM-CSF ניתנו במינון של 250 מק”ג/מ”ר/יום, שלוש פעמים בשבוע, למשך שבועיים. זריקות פלסבו ניתנו בתדירות דומה. אימוני הליכון כללו אימונים תחת השגחה, שלוש פעמים בשבוע, למשך שישה חודשים, עם הגדלת זמני ההליכה בחמש דקות למפגש בכל שבוע, עד אימונים במשך 40-50 דקות ומהירות ההליכון והדרגה תאמו להופעת תסמינים של איסכמיה של הרגל.

גיל המשתתפים הממוצע עמד על 67 שנים, 38% סבלו מסוכרת. 30% מהחולים סבלו מצליעה לסירוגין; 65% סבלו מתסמינים אחרים של איסכמיה של הרגל וב-4% לא תועדו תסמינים ברגליים בעת מאמץ.

החוקרים בחנו את התוצאים לאחר 6 ו-12 שבועות, ושישה חודשים. 92% מהמשתתפים השלימו 12 שבועות מעקב. התוצא העיקרי היה השינוי במרחק הליכה בשש דקות לאחר 12 שבועות טיפול, בהשוואה למרחק בתחילת המחקר.

לאחר 12 שבועות, שילוב אימוני הליכון עם GM-CSF לא הביא לשיפור משמעותי בתוצאות מרחק הליכה בשש דקות, בהשוואה לאימוני הליכון בלבד או יותר בהשוואה ל-GM-CSF בלבד. מתן GM-CSF בלבד לא הביא לשיפור במרחק הליכה בשש דקות בהשוואה להרצאות עם פלסבו (הבדל ממוצע של 1.4- מטרים). עם זאת, פעילות גופנית לבדה הובילה לשיפור משמעותי במרחק הליכה בשש דקות, בהשוואה להרצאות עם פלסבו (הבדל ממוצע של 33.6 מטרים).

לא תועדו הבדלים משמעותיים בהרחבת עורק ברכיאלי משנית לזרימת דם עם פעילות גופנית או טיפול ב-GM-CSF.

מתוך כנס ה-AHA

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן