Vascular Disorders

פרוטוקול מתן דביגטרן (פרדקסה) בסמוך לניתוח פולשני המבוסס על רמות קריאטינין והסיכון לדימום הכרוך בניתוח נמצא כיעיל ובטוח (CIRCULATION)

מחקר חדש מ-CIRCULATION  מדגים כי פרוטוקול של טיפול ב-dabigatran (פרדקסה, בורינגר אינגלהיים) בסמוך לפרוצדורה פולשנית המבוסס על רמות קריאטינין ורמת הסיכון לדימום הכרוכה בביצוע הפרוצדורה הוא יעיל ובטוח.

ברקע מציינים המחברים כי קיימות גישות מגוונות לניהול הטיפול בדביגטרן בסמוך לביצוע פרוצדורה פולשנית. מטרת החוקרים הייתה להעריך את הבטיחות של הפרוטוקול בו הם משתמשים במסגרת המרכז הרפואי שלהם.

נכללו במחקר מטופלים בדביגטרן שהיו מתוכננים לעבור פרוצדורה פולשנית. העיתוי של המנה האחרונה של דביגטרן לפני הפרוצדורה נקבע על בסיס רמות הקריאטינין והסיכון לדימום של הפרוצדורה המתוכננת.  חידוש הטיפול בדביגטרן נקבע על בסיס מורכבות הניתוח וסיבוכי הדימום שהתלוו לניתוח. המטופלים היו במעקב לאורך 30 יום אחר דימומים מג’וריים (יעד מרכזי במחקר), דימומים מינוריים, פקקת בכלי הדם ומוות.

נכללו במחקר 541 מקרים, 324 פרוצדורות (60%) עם סיכון סטנדרטי לדימום, ו-217 פרוצדורות (40%) עם סיכון מוגבר לדימום.

המנה האחרונה של דביגטרן ניתנה בשעות ה-24, 48, או 96 לפני הניתוח בהתאם לפרוטוקול., כאשר החלוקה הייתה לפי 46% , 37% ו-6%  בהתאמה.  חזרה לטיפול בדביגטרן נקבעה גם היא לפי הפרוטוקול ב-77% מהמקרים והייתה עם מינון של 75 מ”ג ביום הראשון לחזרה לטיפול. ב-40% מהמקרים הטיפול חודש באותו יום שבו בוצעה הפרוצדורה.

עשרה מטופלים (1.86%) חוו דימום מג’ורי ו-28 מטופלים (5.2%) דימום מינורי. הסיבוך התרומבואמבולי היחידי היה חולף. היו 4 מקרי תמותה שלא היו קשורים לדימום או לפקקת. טיפול מגשר לא היה בשימוש לפני הניתוח אך ניתן ב-9 מקרים, לאחר הניתוח.

החוקרים מסכמים כי הפרוטוקול שבו השתמשו לניהול הטיפול בדביגטרן בסמוך לניתוח פולשני נראה יעיל ובטוח.

,CIRCULATIONAHA.115.015688, Published online before print May 12, 2015,

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה