למס’ הנגעים הטרשתיים , ולא רק לשיעור החסימה של העורקים הכליליים, השפעה על הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים (Circ Cardiovasc Imaging)

ע”פ מחקר חדש מ-circulation הוספת הנתון של מס’ המקטעים בעורקים הכליליים שבהם יש נוכחות פלאק-נגע טרשתי (ומידת חומרתו) לנתוני הטומוגרפיה הכלילית הממוחשבת (CTA)  עשוייה להוסיף להערכת הסיכון, וכתוצאה מכך להגדיר קבוצה נוספת שיש  לטפל בה באופן אגרסיבי . מדובר במטופלים שעד כה הוגדרו כבעלי סיכון נמוך יותר, אלו שהיו עם יותר מ-4 מקטעים עם פלאק (CAD) אך עם היצרות קטנה מ-50% .

החוקרים מציינים כי המדד המקובל כיום להערכת נתוני CTA הוא רמת ההיצרות, כאשר היצרויות מתחת ל-50% נחשבות כקשורות לסיכון נמוך יותר לתמותה ול-MI . פחות תשומת לב ניתנה לכמות או היקף הפלאקים הקיימים).

במחקר הנוכחי זיהו החוקרים מטופלים עם היצרויות מתחת ל-50% אשר נמצאים ברמת סיכון דומה לאלה שהיו עם היצרויות מעל 50% .  אלו היו המטופלים עם מס’ סגמנטים גדול מ-4 עם פלאקים.

בסה”כ, מדווחים החוקרים באנליזה שביצעו בקרב אוכלוסיה שעברה CTA (על פי רוב לאחר סימפטומים מחשידים למחלת לב כלילית) , 40% היו עם CTA נורמלי, 38% עם מחלה לא חסימתית (מתחת ל-50% היצרות) , ו-22% עם מחלה חסימתית של היצרויות מעל 50% .

באופן רגיל, המשך הבדיקות (פולשניות או לא ) היה אמור להתבצע רק באותם 22% עם מחלה חסימתית. כעת לאחר האנליזה שנעשתה כאן ניתן לראות שיש מקום להמשיך בירור וטיפול אגרסיבי יותר גם בחלק מהמטופלים עם חסימה קטנה מ-50% .

באנליזה נעשה שימוש בסריקות CTA תוך שימוש במערכות של 64 שורות או חדשות יותר, ב-3,242 מטופחים ללא מחלת לב שהופנו לשני מרכזים מנוסים, ולאחר מכן היו במעקב אחרי אירועי תמותה קרדיווסקולרים או MI  למשך שנתיים לפחות, כשהתקופה החציונית הייתה 3.6 שנים. בסה”כ דווח על אירועים בקרב 2.8% מהמשתתפים.

בניתוח רב משתנים, הסיכון להגעה ליעדי המחקר היה גבוה יותר באופן מובהק באלו שהיו עם CAD נרחב (מעל 4 סגמנטים קורונרים טרשתיים)  , אשר היו גם לא חסימתיים (p=0.002) או חסימתיים (p<0.001) , או ללא CAD נרחב אך חסימתיים (p=0.009).

הסיכון לא היה מוגבר עבור CAD שהיה גם לא נרחב וגם לא חסימתי.

להלן יחסי הסיכון לתמותה קרדיווסקולרית/MI לא קטלני מבין 60% של קבוצת המחקר עם CAD ב-CTA , בהשוואה ל-40% מהקבוצה שהיו עם CTA תקין :

















מאפייני בדיקת ה-CTA מחלת לב כליליח חסימתית (22% מהקבוצה) מחלת לב כלילי (CAD) לא חסימתית (38% מהקבוצה)
CAD נרחב (מעל 4 סגמנטים) 3.9 (2.27.2) 3.1 (1.56.4)
CAD לא נרחב (פחות מ- 4 סגמנטים) 3.0 (1.36.9) 1.2 (0.72.4)
כל הקבוצה 3.7 (2.06.6) 1.6 (0.93.0)

החוקרים מדגישים כי מטופלים עם CAD לא חסימתי אך נרחב נמצאים בסיכון דומה לאירועים כמו אלה שהם עם CAD חסימתי אך לא נרחב. עדיין, מטופלים עם מחלה לא חסימתית מוגדרים כיום כשליליים ל-CAD במסגרת בדיקות למוגבלות בזרימה בעורקים הכליליים.

החוקרים מסכמים כי גם פלאקים שאינם מגבילים זרימת דם עלולים בוודאות להיות בסיכון גבוה להתפקעות (rupture) שלה השלכות חמורות. המימצאים הללו לדעתם יכולים להסביר מדוע אנשים עם בדיקת מאמץ תקינה עדיין יכולים לפתח אירועים כליליים חמורים.

Circ Cardiovasc Imaging2014; DOI:10.1161/?CIRCIMAGING.113.00104

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|05/06/2024

ליווי וחינוך פרטני על ידי רוקחים עשוי לשפר את ההקפדה על נטילת והבנת התכלית בנטילת תרופות קרדיו-וסקולריות, כך עולה ממחקר שפורסם ב-Journal of Pharmacy Practice and Research. הביא לפרסום יהונתן ניסן בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן