מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שפורסם ב-6 ביולי 2010 ב-Circulation, עולה כי טפול אגרסיבי במשתנים וריכוז הדם (Hemoconcentration) נקשרו לירידה בתפקוד הכלייתי בחולים עם אי ספיקת לב. עם זאת, גם לנוכח הירידה בתפקודי הכליות נצפה בחולים אלו שיפור מובהק בהישרדות.
החוקרים כותבים כי מתן אגרסיבי של משתנים מוביל לירידה בנפח התוך-כלי, ולריכוז של הדם. הם מסבירים כי זהו אחד מהמנגנונים שהוצעו לירידה בתפקוד הכלייתי של חולים עם אי ספיקת לב בלתי-מפוצה, ועל כן רצו לבחון האם קיים קשר בין ריכוז הדם ובין ירידה בתפקוד הכלייתי בחולים עם אי ספיקת לב חריפה.
החוקרים בדקו נתונים על 336 משתתפים ממחקר ה-Evaluation Study of Congestive Heart Failure and Pulmonary Artery Catheterization Effectiveness trial. בין הנתונים שנבדקו ניתן לציין את מינון משתני הלולאה, התפקוד הלבבי והכלייתי, ומדדים של ריכוז הדם בעת הקבלה והשחרור מבית החולים, כולל המטוקריט, אלבומין וסך החלבון. ריכוז הדם הוגדר כ-2 מדדים לפחות בשלישון העליון.
מתוצאות המחקר עולה כי נמצא קשר בין ריכוז הדם ובין מינון משתנים גבוה יותר, לעומת משתתפים עם מדדי ריכוז דם נמוכים יותר (360 מ”ג לעומת 240 מ”ג, p=0.029). כמו כן, ריכוז הדם נקשר לקצב שיתון (diuresis) גבוה יותר, לאיבוד נוזלים כולל גבוה יותר, ולירידה מהירה וגדולה יותר במשקל.
החוקרים מדווחים כי נמצא קשר בין ריכוז הדם ובין סיכוי גבוה יותר לירידה בתפקוד הכלייתי (OR 5.3, p<0.001). עם זאת, לא נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין ירידה בתפקוד הכלייתי ובין תמותה (p=0.11), ובמשתתפים עם ריכוז דם נצפה סיכוי נמוך יותר לתמותה ב-6 החודשים העוקבים (HR 0.31, p=0.016), שנותר מובהק גם לאחר תקנון למדדים קליניים שונים (HR 0.16, p=0.001).
לדברי מומחה מהתחום תוצאות המחקר מפתיעות, שכן עד כה נהוג היה לחשוב כי ירידה בתפקוד הכליות היא גורם ניבוי לתמותה באוכלוסיה זו. מומחה נוסף ציין כי המחקר מדגים שהפחתת גודש יעילה קשורה לשיפור קליני. עם זאת, הוא הדגיש כי ההבדל שנצפה בשיעורי ההישרדות עשוי לרמוז כי חולים שלא הגיבו למשתנים (ולכן לא נצפה בהם ריכוז דם) נפטרו מוקדם יותר מחולים שהגיבו לטיפול.
החוקרים מסכמים כי מדובר בממצאים ראשוניים, וכי דרושים מחקרים נוספים בנושא.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!