על-פי תוצאותיו של מחקר אקראי שפורסם לאחרונה, sildenafil יעילה בטיפול בתופעת ריינו המראה עמידות לטיפול מרחיב כלי-דם.

החוקרים כותבים כי טיפול מרחיב כלי-דם בתופעת ריינו מעלה בעיה קלינית קשה שכן הוא איננו יעיל לעיתים קרובות ולחולים עלול להיות קשה לסבול אותו בשל תופעות הלוואי. sildenafil היא ממעכב סלקטיבי של phosphodiesterase type 5 (PDE-5) ספציפי ל-cGMP. פרט להשפעותיה בטיפול בבעיות זקפה, היא משרה הרחבה של כלי -דם מקרווסקולריים ומיקרווסקולריים באופן תלוי cGMP.

במחקר crossover כפול סמיות זה, השתתפו 16 חולים הסובלים מתופעת ריינו משנית עם עמידות לטיפול מרחיב כלי-דם. החולים קיבלו 50 מ”ג sildenafil או פלצבו פעמיים ביום במהלך 4 שבועות. החוקרים השתמשו בכרטיסי מעקב, שכללו סקאלה בת 10 נקודות לדרוג מצב הריינו, בכדי להעריך את הסימפטומים ובבדיקות laser Doppler anemometer למדידת מהירות הזרימה בקפילרות ה-nailfold באצבעות.

כאשר החולים נטלו sildenafil, היתה התדירות הממוצעת של התקפי הריינו נמוכה יותר (35±14 לעומת 52±18; ערך  P = .0064),  משך ההתקפים המצטבר היה קצר יותר (581±133 דקות לעומת 1,046±245 דקות; ערך P = .0038), ודרוג מצב הריינו הכללי היה נמוך יותר (2.2±0.4 לעומת 3.0±0.5; ערך P = .0386), בהשוואה לתקופה שבה הם נטלו פלצבו.

לאחר הטיפול ב-sildenafil גברה מהירות זרימת הדם בקפילרות בכל חולה, ומהירות הזרימה הממוצעת בקפילרות בכל החולים עלתה ביותר מפי ארבעה (0.53±0.09 מ”מ לשניה לעומת 0.13±0.02 מ”מ לשניה; ערך P = .0004). שני חולים הפסיקו את הטיפול בשל תופעות לוואי.

מגבלות המחקר כוללות סמיות שאיננה מספקת ותדירות נמוכה של סימפטומים באופן כללי.

החוקרים כותבים כי sildenafil מהווה טיפול יעיל ונסבל היטב בחולים הסובלים מתופעת ריינו וכי נראה שעיכוב ה-PDE-5 מעלה גישה מבטיחה חדשה בחולים הסובלים מהפרעות מיקרו-ווסקולריות.