איגוד ה-European Association of Urology פרסם נייר עמדה אודות האבחנה והטיפול ברעילות משנית לטיפול במעכבי בקרה חיסונית לטיפול בממאירות מתקדמת, אשר פורסם במהלך חודש יוני בכתב העת European Urology.
ברקע לנייר העמדה מסבירים המומחים כי מעכבי בקרה חיסונית אינם תוקפים את הגידול ישירות, אלא מפעילים את מערכת החיסון, אשר מצידה הופכת פעילה כנגד הממאירות. עם זאת, גיוס מערכת החיסון לעיתים מוביל לאירועים חריגים על-רקע חיסוני. התופעות הנפוצות כוללות אודם וגרד עורי, פגיעה כבדית, שלשולים, דלקת ריאות ופגיעה במערכת האנדוקרינית.
עם זאת, תופעות לוואי על-רקע חיסוני עשויות להופיע בכל מערכת איברים אחרת. התסמינים לעיתים קרובות אינם ספציפיים ולכן קשה להבחין בין תופעות לוואי של הטיפול התרופתי ובין תסמיני זיהום.
על-מנת להבטיח טיפול בטוח במעכבי בקרה חיסונית, חשוב כי רופאים המספקים מרשמים לטיפול זה או עוקבים אחר חולים הנוטלים תכשירים אלו, יהיו מיומנים בזיהוי מהיר של תופעות הלוואי, יעקבו כנדרש אחר החולים ויתחילו טיפול מוקדם במידת הנדרש. הטיפול באירועים חריגים אלו לעיתים קרובות דורש דיכוי זמני של מערכת החיסון באמצעות טיפול במינון-גבוה של קורטיקוסטרואידים.
נקודות נוספות שנכללו בנייר העמדה:
– חשוב לאסוף מידע אודות שלבי מחלה וטיפולים קודמים במחלה מתקדמת בכדי להחליט על התאמת חולה לטיפול במעכבי בקרה חיסונית.
– לזיהוי תופעות לוואי על-רקע חיסוני מוקדם ככל הניתן, יש לבדוק מול החולים הופעה של תסמינים עוריים, תסמינים במערכת העיכול ו/או דרכי הנשימה. בדיקות מעבדה צריכות לכלול מעקב סדיר אחר תפקודי כבד ואנזימי לבלב, כמו גם תפקודי כליות. בדיקת תפקודי תריס נכללת במעקב ההדוק לזיהוי תת או יתר פעילות של בלוטת התריס.
– מעכבי בקרה חיסונית אינם מומלצים לטיפול בסרטן ערמונית מחוץ לתנאי מחקר קליני.
ישנה חשיבות רבה להבנה מעמיקה של מנגנון הפעולה, דפוסי התגובה ופרופיל הרעילות של מעכבי בקרה חיסונית.
European Urology 2019.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!