לראשונה מזה עשרות שנים חלה התקדמות משמעותית בטיפול קו-שני בחולים עם ממאירות מתקדמת של דרכי השתן, שמחלתם חזרה או התקדמה לאחר טיפול כימותרפי ראשוני. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine ומהם עולה כי בחולים שטופלו ב-Pembrolizumab (קיטרודה) משך ההישרדות היה ארוך יותר בכשלושה חודשים, בהשוואה לאלו שטופלו בכימותרפיה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם ממאירות מתקדמת של דרכי השתן, שהתקדמה לאחר טיפול כימותרפי מבוסס-פלטינום, פרוגנוזה גרועה ואפשרויות טיפול מוגבלות.
במחקר הנוכחי בשלב 3, חולקו באקראי 542 חולים עם ממאירות מתקדמת שחזרה או התקדמה לאחר טיפול כימותרפי מבוסס-פלטינום. המשתתפים חולקו לטיפול ב-Pembrolizumab במינון 200 מ”ג כל שלושה שבועות, או טיפול כימותרפי לפי בחירת החוקרים ב-Paclitaxel, Docetaxel, או Vinflunine. תוצא הסיום העיקרי היה הישרדות כוללת והישרדות ללא-התקדמות, שנבחנו בכלל המטופלים ובקרב אלו בהם אחוז תאי מערכת חיסון ותאי גידול המבטאים PD-L1 שעמד על 10% ומעלה מכלל תאי הגידול.
חציון ההישרדות הכולל באוכלוסיה עמד על 10.3 חודשים בקבוצת הטיפול ב- Pembrolizumab, בהשוואה ל-7.4 חודשים בקבוצת הטיפול הכימותרפי (יחס סיכון לתמותה של 0.73). חציון ההישרדות הכוללת בקרב חולים עם מד משולב PD-L1 של 10% ומעלה עמד על 8.0 חודשים בקבוצת Pembrolizumab, לעומת 5.2 חודשים עם כימותרפיה (יחס סיכון של 0.57).
החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות במשך ההישרדות ללא-התקדמות בכלל האוכלוסיה (יחס סיכון לתמותה או התקדמות מחלה של 0.98) או בחולים עם מדד משולב PD-L1 של 10% ומעלה (יחס סיכון של 0.89). בקבוצת הטיפול ב- Pembrolizumab תועדו פחות אירועים חריגים הקשורים בטיפול, בהשוואה לקבוצת הטיפול הכימותרפי (60.9% לעומת 90.2%); עוד תועדו פחות אירועים בדרגת חומרה 3, 4, או 5, בקבוצת הטיפול ב- Pembrolizumab לעומת טיפול כימותרפי (15% לעומת 49.4%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בטיפול קו-שני בחולים עם ממאירות מתקדמת בדרכי השתן, העמידה לטיפול מבוסס-פלטינום, מתן Pembrolizumab לווה בהישרדות כוללת ארוכה יותר משמעותית (בהיקף של כשלושה חודשים) ושיעור נמוך יותר של אירועים חריגים על רקע הטיפול התרופתי, בהשוואה לטיפול כימותרפי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!