במאמר חדש שפורסם בכתב העת The Oncologist מסכמים מומחים את הסקירה המדעית של הנתונים שהובילו לאישור Axitinib לטיפול בחולים עם ממאירות מתקדמת מסוג RCC (Renal Cell Carcinoma) לאחר כישלון טיפול קודם ב-Sunitnib או ציטוקינים.
Axitinib הוא מעכב טירוזין קינאז של VEGFR-1 (Vascular Endothelial Growth Factor Receptor 1), VEGFR-2 ו-VEGFR-3. על-בסיס חוות דעת חיובית מטעם ה-EMA (European Medicines Agency) ניתן אישור שיווק ברחבי אירופה לטיפול במקרים של RCC מתקדם לאחר כשלון טיפול קודם ב-Sunitnib או ציטוקינים.
הוכחת התועלת הקלינית של Axitinib התבססה על מחקר רב-מרכזי בשלב III שערך השוואה בין Axitinib ובין Sorafenib בחולים עם RCC מתקדם לאחר כישלון טיפול קו-ראשון שכלל אחד או יותר מהבאים: Sunitnib, Bevacizumab עם Interferon-Alpha, Temsirolimus או ציטוקינים.
בניתוח העיקרי של הנתונים תועדה עליה של חודשיים בחציון ההישרדות ללא התקדמות עם Axitinib בהשוואה ל-Sorafenib (יחס סיכון של 0.665, p<0.0001). בתת-קבוצה של חולים שקיבלו טיפול קודם במשלב הכולל ציטוקינים, העליה בחציון ההישרדות ללא-התקדמות עם Axitinib עמדה על 5.4 חודשים (יחס סיכון של 0.519, p<0.0001). בתת-קבוצה של חולים עם טיפול קודם ב-Sunitinib, העליה בחציון ההישרדות ללא-התקדמות עמדה על 1.4 חודשים (יחס סיכון של 0.736, P=0.0063).
מהערכת שיעורי ההישרדות הכוללים לא זוהתה תועלת הישרדותית משמעותית ל- Axitinib על-פניט Sorafenib בחולים שקיבלו טיפול קודם במשלב הכולל ציטוקינים (יחס סיכון של 0.813) או Sunitinib (יחס סיכון של 0.997).
תופעות הלוואי הנפוצות ביותר על-רקע הטיפול ב- Axitinib כללו שלשולים, יתר לחץ דם, עייפות, בחילות, ירידה בתאבון, דיספוניה והפרעה בתחושה בכפות הידיים. מרבית האירועים הללו היו בדרגה קלה או בינונית.
Oncologist. 2015 Feb;20(2):196-201
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!