מתוצאות מחקר תצפיתי חדש, שפורסמו בכתב העת The International Journal of Clinical Practice, עולה כי טיפול ארוך-טווח בטסטוסטרון, ברמות פיזיולוגית, מביא לשיפור במרכיבי התסמונת המטבולית בגברים עם היפוגונאדיזם. החוקרים מדווחים כי מדובר במשך הטיפול הארוך ביותר עד כה, עם עדות לשיפור ברמות השומנים בדם, לחץ הדם ורמות הסוכר בדם.
במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לקבוע אם טיפול ארוך-טווח בטסטוסטרון בגברים עם היפוגונאדיזם מביא לשיפור במרכיבי התסמונת המטבולית.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 255 גברים בגילאי 33-69 שנים עם רמות טסטוסטרון מתחת לערכים התקינים וכן לפחות תסמינים קלים של חסר טסטוסטרון, כפי שנקבע לפי מדד Aging Males’ Symptoms Scale. כל הגברים קיבלו טיפול פראנטרלי ב-Testosterone Undecanoate במינון 1,000 מ”ג, שניתן בתחילת המחקר, לאחר שישה שבועות ולאחר מכן כל 12 שבועות, למשך עד 60 חודשים. החוקרים עקבו אחר רמות השומנים, הסוכר, אנזימי כבד ו-HbA1c וכן אספו נתונים אנתרופומטריים.
הטיפול בטסטוסטרון השיב את רמות טסטוסטרון לערכים פיזיולוגיים והביא לירידה בערכי כולסטרול כולל (ירידה מ-280 מ”ג לד”ל ל-188 מ”ג לד”ל), לירידה בערכי LDL (ירידה מ-163 מ”ג לד”ל ל-109 מ”ג לד”ל) וטריגליצרידים (276 מ”ג לד”ל ל-189 מ”ג לד”ל) ולעליה בערכי HDL (עליה מ-56 מ”ג לד”ל ל-58 מ”ג לד”ל) (p<0.0001). כמו כן, החוקרים זיהו ירידה בולטת בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי, ברמות הסוכר בדם, בערכי HbA1c ובמדדי CRP, ALT ו-AST (p<0.0001).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בטיפול בטסטוסטרון בגברים עם היפוגונאדיזם, לאור הנתונים המעידים על הפחתת הסיכון למחלות לבביות ומטבוליות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!