מסקירה סיסטמית ומטה-אנליזה חדשה עולה קשר בין ריכוז סלניום בדם בטווח צר יחסית ובין הסיכון לממאירות של הערמונית. ממצאי הסקירה פורסמו בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition.
לדברי החוקרים, הסקירה שהייתה תלוית-מינון הדגימה סיכון מופחת לסרטן ערמונית במסגרת טווח צר יחסית של ריכוז סלניום בדם/פלזמה, עדות לכך שישנו טווח אופטימאלי לצריכת סלניום וריכוז הסלניום ובין הפחתת הסיכון לסרטן ערמונית.
החוקרים מסבירים כי מספר מחקרים קשרו בין ריכוז סלניום ובין הסיכון לסרטן ערמונית. עם זאת, טרם הוכח קשר מנה-תגובה או טווח מוכח המלווה בהפחתת הסיכון לממאירות. במטרה לבחון את הנושא, החוקרים בחנו 12 מחקרים שכללו כ-13,000 משתתפים, כולל 5,007 חולים עם ממאירות של הערמונית.
הסקירה הדגימה הפחתת סיכון לממאירות של הערמונית עם עליה בריכוז סלניום בסרום או בפלזמה, עד 170 ננוגרם למ”ל. שלושה מחקרים באיכות גבוהה, שבחנו את הסלניום בקצה האצבע והסיכון לסרטן ערמונית , הדגימו סיכון שהיה מופחת עם ריכוז בטווח 0.85-0.94 מיקרוגרם לגרם.
ריכוז סלניום בפלזמה/סרום של 135 ננוגרם למ”ל מלווה בירידה של 15% בסיכון הכולל לממאירות של הערמונית וירידה של 40% בסיכון לסרטן ערמונית מתקדם. החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה לקבוע המלצות לצריכת סלניום.
מהעדויות עד כה עולה כי ישנו קשר בצורת U בין ריכוז סלניום ובין התמותה עקב ממאירויות, אך דרושים נתונים נוספים בקצה הגבוה של העקומה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי נראה שלסלניום תפקיד חשוב בהשפעה על הסיכון לסרטן ערמונית והתקדמות המחלה הממארת, והם ממליצים לערוך מחקרים נוספים במטרה להבין את קשר מנה-תגובה, כאשר ייתכן וישנו ערך תרפויטי לסלניום. עם זאת, בשלב זה הם ממליצים על צריכת סלניום דרך מוצרי מזון עתירים בסלניום, ולא באמצעות תוספים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!