ממחקר חדש עולה כי לנשים עם מחלת אדיסון תפקוד מיני וליבידו תקינים, זאת למרות רמות האנדרוגנים נמוכות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לא נערכו מחקרים רבים בנוגע לתפקוד המיני של נשים עם מחלת אדיסון, ומחקרים להערכת טיפול חליפי ב-DHEA (Dehydroxyepiandrosterone) היו קטנים וללא תוצאות חד-משמעיות.
במחקר הנוכחי, החוקרים בחנו את התשובות לשאלונים, דגימות דם ושיעורי פוריות ב-148 נשים עם מחלת אדיסון, 740 ביקורות תואמות בגיל, ו-234 נשים שעברו ניתוח RRSO (Risk Reduction Salpingo-Oophorectomy) מאחר שהיו בסיכון גנטי לסרטן שד ושחלות.
מתוצאות המחקר עולה כי שיעור הנשים הפעילות מינית היה גבוה יותר בקרב נשים עם מחלת אדיסון, בהשוואה לביקורות תואמות בגיל (78% לעומת 68%, p=0.02). יתרה מזאת, נשים עם מחלת אדיסון דיווחו על הנאה רבה יותר ופחות אי-נוחות בזמן המגע המיני, בהשוואה לביקורות. בהשוואה לנשים לאחר ניתוח RRSO, באלו עם מחלת אדיסון תועדה הנאה פחותה אך גם הרבה פחות אי-נוחות בזמן קיום יחסי מין.
באשר לפוריות, החוקרים מצאו כי טרם אבחנת מחלת אדיסון, לנשים היו 229 ילדים בהשוואה ל-236 ילדים צפויים. לאחר האבחנה, השיעור צנח, ותועדו 54 לידות בהשוואה ל-87.5 לידות צפויות.
רמות האנדרוגנים היו נמוכות יותר משמעותית בקרב 122 הנשים עם מחלת אדיסון, בהשוואה ל-114 ביקורות שתרמו דם (p<0.0001). עם זאת, ב-13 נשים עם מחלת אדיסון שנטלו DHEA תועדו רמות גבוהות משמעותית בהשוואה לביקורות (p=0.002).
לאור זאת, מממצאי המחקר מעלים ספק בנוגע לחשיבות האנדרוגנים בתפקוד המיני של נשים. החוקרים מוסיפים כי המחקר הנוכחי אינו יכול לספק הסבר מלא לירידה בפוריות לאחר אבחנת מחלת אדיסון, אך הם הציעו מספר אפשרויות.
נטל המחלה, עם אובדן האנרגיה והחיוניות לתכנון היריון ולגדל ילד, היא סיבה סבירה לירידה בשיעור הלידות בקרב נשים עם מחלת אדיסון.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!