השוואת הסיכון לזיהום בדרכי השתן עם מעכבי SGLT-2 לעומת טיפולים תרופתיים אחרים לסוכרת (Annals of Internal Medicine)

במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הסיכון לזיהומים חמורים ולא-חמורים בדרכי השתן דומים בקרב חולים שהחלו טיפול במעכבי SGLT-2 (Sodium Glucose Cotransporter) לסיכון שתועד בחולים שהחלו טיפול קו-שני אחר לאיזון רמות הסוכר בדם.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים בחנו את הסיכון לזיהום חמור בדרכי השתן עם מעכבי SGLT-2 ודיווחו על תוצאות סותרות. כעת הם ביקשו לבחון אם בחולים שהחלו טיפול במעכבי SGLT-2 קיים סיכון מוגבר לזיהום חמור בדרכי השתן, בהשוואה לאלו שהחלו טיפול במעכבי DPP-4 (Dipeptidyl Peptidase) או אגוניסטים ל-GLP-1 (Glucagon Peptide-1 Receptor).

החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסיה, שהתבסס על נתונים משני מאגרי רישום בארצות הברית (בין מרץ 2013 ועד ספטמבר 2015). מדגם המחקר כלל משתתפים בגילאי 18 שנים ומעלה עם סוכרת מסוג 2, אשר החלו טיפול במעכבי SGLT-2, מעכבי DPP-4 או אגוניסטים ל-GLP-1.

התוצא העיקרי היה אירועים חמורים של זיהום בדרכי השתן, אשר הוגדרו כאשפוז בשל זיהום זה, אלח-דם עם זיהום בדרכי השתן, או דלקת של אגן הכליה; תוצא משני כלל טיפול אנטיביוטי אמבולטורי לזיהום בדרכי השתן.

לאחר התאמה בין החולים זיהו החוקרים 123,752 חולים שטופלו במעכבי DPP-4 (מדגם 1) ו-111,978 חולים שטופלו באגוניסטים ל-GLP-1 (מדגם 2).

במדגם הראשון, בקרב חולים שהחלו טיפול חדש במעכבי SGLT-2 תועדו 61 אירועים של זיהום חמור בדרכי השתן (שיעורי היארעות של 1.76 מקרים ל-1,000 שנות-אדם), בהשוואה ל-57 אירועים בקבוצת הטיפול במעכבי DPP-4 (שיעורי היארעות של 1.77 מקרים ל-1,000 שנות-אדם) (יחס סיכון של 0.98, רווח בר-סמך 95% של 0.68-1.41).

במדגם השני, בקרב חולים שטופלו במעכבי SGLT-2 תועדו 73 אירועים (שיעורי היארעות של 2.15 מקרים ל-1,000 שנות-אדם), בהשוואה ל-87 אירועים בקבוצת הטיפול באגוניסטים ל-GLP-1 (שיעורי היארעות של 2.96 מקרים ל-1,000 שנות-אדם) (יחס סיכון של 0.72, רווח בר-סמך 95% של 0.53-0.99).

הממצאים נותרו על כנם בניתוחים סטטיסטיים שונים; בין מספר תתי-קבוצות לפי גיל, מין ותשישות; וכן כאשר נבחנו בנפרד הטיפולים ב-Canagliflozin ו-Dapagliflozin. בנוסף, החוקרים לא זיהו קשר בין הטיפול במעכבי SGLT-2 ובין סיכון מוגבר לזיהומים אמבולטוריים בדרכי השתן.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי הסיכון לזיהומים בדרכי השתן, בין אם חמורים או לאו, היו דומים בקרב חולים שהחלו טיפול קו-שני אחר לאיזון רמות הסוכר בדם.

Annals of Internal Medicine, 30 July 2019

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן