הפרעות בשינה ובשעון הביולוגי משנית לעבודת משמרות תורמות לעליה משמעותית בתסמינים בדרכי השתן והפרעות פוריות, כך עולה מתוצאות שלושה מחקרים שנערכו ביוסטון, והוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Urological Association.

במחקר הראשון קבעו החוקרים את ההשפעות של איכות שינה ירודה ועבודת משמרות על תסמינים בדרכי שתן תחתונות. לצורך כך הם בחנו באופן רטרוספקטיבי את הרשומות הרפואיות של גברים שטופלו במרפאה בין 2014-2016.

כל הגברים השלימו את מדד IPSS (International Prostate Symptom Score) להערכת תסמינים בדרכי שתן תחתונות, השלימו שאלונים להערכת לוח עבודה והפרעות שינה וכן נלקחו דגימות דם.

מבין 2,487 המשתתפים, 766 (30.8%) דיווחו על עבודה במשמרות לא-סטנדרטיות במהלך החודש האחרון, מבין אלו, 36.8% הוגדרו כבעלי סיכון גבוה להפרעות שינה.

מדד IPSS הממוצע היה גבוה יותר באלו שעבדו במשמרות עם הפרעות שינה, בהשוואה לאלו שעבדו במשמרות ללא הפרעות שינה ואלו שעבדו במהלך שעות היום (7.77 לעומת 5.37 לעומת 6.84). מדדי IPSS היו נמוכים ב-3.1 נקודות בעובדי משמרות עם הפרעות שינה, בהשוואה לעובדי משמרות ללא הפרעות שינה, לאחר תקנון לגיל, מחלות רקע ורמות טסטוסטרון.

מהממצאים עולה כי איכות שינה ירודה, במקום עבודה במשמרות עצמה, תורמת לעליה בתסמינים בדרכי שתן תחתונות. בחולים בסיכון להפרעות שינה משנית לעבודה במשמרות יש להשלים בדיקות סקר לתסמינים בדרכי השתן התחתונות .

במחקר אחר בחנו החוקרים את הפוטנציאל לתסמיני היפוגונאדיזם והפרעה בתפקוד מיני. מניתוח סטטיסטי לאחר תקנון לגיל, מדד Charlson Comorbidity Score ורמות טסטוסטרון, מדד qADAM (Quantitative Androgen Deficiency in the Aging Male) הממוצע היה נמוך ב-0.8 נקודות באלו שעבדו במשמרות לא-סטנדרטיות, בהשוואה לאלו שעבדו במהלך היום. מדד qADAM  הממוצע היה נמוך ב-3.9 נקודות בעובדי משמרות בסיכון גבוה להפרעות שינה, בהשוואה לעובדי משמרות בסיכון נמוך.

בנוסף, החוקרים זיהו קשר בלתי-תלוי בין סיכון גבוה להפרעת שינה עקב עבודת משמרות ובין רמות טסטוסטרון נמוכות יותר לאחר תקנון לגיל, מחלות רקע והיסטוריה של טיפול בטסטוסטרון.

ההשפעות של עבודה במשמרות ואיכות שינה על מדדי זרע והורמוני פוריות נבחנו במחקר שכלל 75 עובדי משמרות עקרים, 96 עקרים שלא עבדו במשמרות וקבוצת ביקורת שכללה 26 גברים פוריים. המשתתפים השלימו שאלונים להערכת עבודת משמרות ואיכות שינה והשלימו הערכה של הזרע ובדיקות הורמונאליות.

צפיפות תאי זרע הייתה נמוכה יותר משמעותית בעובדי משמרות עקרים, בהשוואה לעקרים שלא עבדו בעבודת משמרות, כמו גם ספירת תאי זרע מוטיליים ורמות טסטוסטרון.  עם זאת, ההבדל בתנועתיות תאי הזרע, מדדי תנועה קדימה, רמות LH ו-FSH לא היו שונים משמעותית.

כל מדדי הזרע היו נמוכים יותר משמעותית בעובדי משמרות עקרים, בהשוואה לקבוצת הביקורת, ורמות LH ו-FSH היו גבוהות יותר משמעותית. רמות טסטוסטרון היו די דומות בשתי הקבוצות.

מניתוח סטטיסטי עלה קשר שלילי בין מספר תאי זרע ניידים ועבודה במשמרות וקשר חיובי בין ספירת תאי זרע ניידים ובין פוריות קודמת. בנוסף, ספירת תאי זרע ניידים הייתה נמוכה יותר משמעותית בגברים שעבדו במשמרות מתחלפות, בהשוואה לאלו שעבדו במשמרות קבועות.

גם לסוג העבודה בה עסקו הגברים הייתה חשיבות מסוימת. בגברים שעבדו בעבודה פיזית בסביבה בה נעשה שימוש בחומרים כימיקאליים, תועדה ספירה נמוכה יותר של תאי זרע ניידים, בהשוואה לאלו שעבדו בעבודה פיזית ללא חשיפה לכימיקאלים, עובדים בצוותים רפואיים, עובדי צווארון-לבן וצוותי רפואה דחופה.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AUA

לידיעה במדסקייפ